סיום תפקיד

רותי 11

New member
סיום תפקיד


אנשים שכבר לא בחיים שלנו מכל מיני סיבות
אם זה אנשים חולפים בחיינו, או נמצאים לתקופה
מסויימת כמו בתקופת הלימודים צבא עבודה ועוד..
או כאלה שעזבו את העולם הזה קרובים יותר
וקרובים פחות, בעצם סיימו את התפקיד שלהם
בחיינו למרות שאולי לפעמים זה נשמע אכזרי או
קשה בעיקר רגשית כמובן, הם העבירו לנו את מה
שהיה להם להעביר הם עזרו לנו ככל שיכלו למרות
שלא תמיד זה נראה כך, אבל הם בעצם יצאו
מההצגה/משחק/סרט שלנו מכיוון שהתפקיד שלהם
באמת הסתיים, הם תמכו בנו בדרכם, הם לימדו
אותנו על עצמנו בדרכם, אבל הכי חשוב זה להבין
את זה ולשחרר אותם ולתת להם להמשיך הלאה
להעביר הלאה את מה שיש להם להעביר לאחרים
או לעצמם.
שלחו להם את אהבתכם תודו להם על מה שהם נתנו
לכם את מה שהם לימדו אתכם, חיזקו אתכם אהבו
אתכם וחיזקו אתכם.
תאמרו להם תודה על הכל כי אנחנו באמת צריכים להודות
להם על הכל, על כל רגע שהם היו בחיינו ולא ידענו
תמיד להעריך את המתנה שלהם.
 

lana244

New member
איך אנחנו יודעים

מתי עלינו להפסיק להיות חלק מחיים של מישהו אחר?
הרי לפעמים אנשים משתנים
ויש קצר תקשורת
אבל אז יש את הפחד לאבד את האדם השני ונאחזים בו ולא משחררים.
זה יכול להיות בזוגיות, בחברות, בתך המשפחה..
איך מגיעה ההחלטה שהבנאדם הזה הוא כבר לא צריך להיות חלק מחייך?
 

רותי 11

New member
הבעיה שלנו עם פרדות היא לא פשוטה

קשה לנו להיפרד ולהבין שמשהו הסתיים
משום שמבחינתנו פרידה או סיום מסמל
מעין מוות
לגבי מתי אנחנו משחררים או מבינים שהוא
לא צריך להיות בחיים שלנו זה קורה כאשר
אנחנו מסיימים את השיעור שיש לנו אתו
אם הוא עדיין בחיים שלנו זה אומר שיש לו
עדיין תפקיד והכוונה בחיים זה שאנחנו נפגשים
וכדומה ולא רק חושבים עליו
בעיה של קצרים בתקשורת זאת בעיה שלנו
שאנחנו צריכים לפתור מול עצמנו
 

pynokyo

New member
לדעתי, לא אנחנו מחליטים מתי מישהו אחר מחליט להתנתק מאיתנו

כל אדם בוחר את הזמן המתאים לו ביותר להתנתק / להמשיך הלאה
במצבים של פרידה/ניתוק/מוות - אנחנו צריכים לעבור תהליך רגשי ולהמשיך הלאה
גם אם בעתיד נפגוש שוב את אותו אדם - זה יהיה ממקום נפשי/רוחני אחר.
החיים מזמנים לנו התמודדות עם מצבים שונים בשביל להתפתח - נפשית/רוחנית/רגשית ואפילו גשמית.
לכן אומרים שהחיים הם מסע של לימוד או במילים אחרות - כל מיני שיעורים שעלינו ללמוד כדי להתפתח.
 

רותי 11

New member
pynokyo אז זהו שלא

כל דבר כולל כל דבר תלוי בנו
במאת האחוזים, יש דברים ותהליכים
שאנחנו פשוט לא מודעים להם אבל
הכל בשליטתנו
 

pynokyo

New member
לדעתי, רצונות, החלטות ובחירות של אחרים לא בשליטתנו

אלא מה שקשור אל עצמנו בלבד, ואיך אנחנו מתייחסים/מגיבים למצבים שונים בחיינו.
 

רותי 11

New member
אם תתבונני סביבך תשימי לב

שהאנשים שנמצאים בחיים שלך הם לא אקראים
יש לכל סיבה ותפקיד כל אחד בא לצורך אחר
שאת זקוקה לו
 

pynokyo

New member
ברור רותי, לא לזה התכוונתי,

מה שכתבתי ולמה שהתכוונתי, זה שכל אחד יכול להחליט לגבי עצמו, לא לגבי אחרים.
כלומר, אם מישהו מחליט לעזוב, זו החלטה שלו, אם מישהו מפסיק לאהוב זה שלו, לא שלי.
אם מישהו מת - זה הוא, לא אני.
הבחירה שלנו היא להחליט איך להגיב לכל מצב נתון בחיינו, כולל תגובות/רגשות כלפי אנשים - ברור שכל דבר שקורה לנו בחיים הוא סוג של שיעור עבורנו.
במילים אחרות - אין לנו שליטה על אחרים (גם אם נדמה להם שכן) - כל אדם מחליט על עצמו ומתמודד בכוחות עצמו עם מצבים שונים.
ברור שאנשים משפיעים על אחרים והם עלינו - אבל הבחירה שלנו היא לגבי עצמנו בלבד.
 

רותי 11

New member
זה לא מדוייק אפשר לומר על הכל זה שלו לא שלי

ואז זה להסיר אחריות מהחיים שלך לגבי מצבים
אין מה לעשות אנחנו אחראים במאת האחוזים
למה שקורה בחיינו ללא יוצא מן הכלל
לכן חשוב מאוד לשים לב למה שקורה בסביבה
שלנו זה לא סתם
 

pynokyo

New member
כנראה שאני לא מצליחה להסביר את עצמי באופן ברור

אנסה שוב, האחריות על החלטותינו ומעשינו היא שלנו - זה ברור
החלטות של אחרים לגבי עצמם - אינה באחריותנו.
האם ירדת לסוף דעתי?
אנו אחראים לעצמנו בלבד, לתגובות שלנו, לרגשות שלנו - לא לרצונות/לתגובות/להחלטות של מישהו אחר.
אני מסכימה לגמרי עם מה שכתבת - רק שזה שונה ממה שאני כותבת - אלה שני דברים שונים. אנחנו יכולים עצמנו, לא צריכים לרצות (to please) אחרים, אם אנחנו לא עונים לציפיות של מישהו אחר - ואם מסיבה זו הוא עוזב אותנו, ההחלטה שלנו האם לשנות את ההתנהגות שלו כדי שהוא יהיה מרוצה, או להחליט שעדיף לי בלעדיו ולחפש אנשים שמקבלים אותי כפי שאני - זה הכל החלטה אישית על עצמי ולא על האחר. ברור שקיימת השפעה הדדית ויחסי גומלין בינינו לבין האחרים - אבל אין לנו שליטה על האחרים, אלא על עצמנו בלבד.
 

pynokyo

New member
אנסה לנסח קצת אחרת - התייחסתי לתגובה של Lana 244

אין לנו שליטה על רצונם של אחרים להתנתק מאיתנו
ואין לנו יכולת להשיב אותם אלינו רק לדעתנו, אנחנו חושבים שהם עונים על הצרכים שלנו.
ברור שכולנו משפיעים האחד על השני, יש אנשים שנמצאים בחיינו ליום, לתקופה או לכל החיים.
העובדה שהם נמצאים סביבנו לא אומרת שאנחנו שולטים בהם - אלא שקיים סוג של שיתוף פעולה, צורך הדדי, תפקיד כלשהו כדי ללמד אותנו משהו על עצמנו וכדי להתפתח באופן אישי.
כאשר מישהו עוזב או יוצא מחיינו, אין לנו שליטה על זה, השליטה שלנו היא על עצמנו, על התגובה שלנו, על הרגשות שלנו, על ההתפתחות שלנו ועל היכולת שלנו לשחרר - ללמוד לשחרר.
 

pynokyo

New member
מרגש ונכון

לאחר שאמי נפטרה לפני כמה חודשים, הייתי עצובה גם בגלל שהבנתי שהיא סיימה את התפקיד שלה כאימא - כאן כלפינו - זה קשה לעכל.
מצד שני, הקשר הרגשי לא מנותק ברגע המוות - גם זה תהליך שלוקח זמן, ויכול להיות שהיא/נשמתה נמצאת איתנו במרחב כלשהו כל עוד זקוקים לה כאן.
&nbsp
 

רותי 11

New member
ברור שכאשר אדם בפרט שהוא קרוב אלינו

נפטר, זה תהליך רגשי שאנחנו צריכים לעכל
אבל כל דבר הוא בעצם תהליך רגשי לפעמים
קשה יתר ולפעמים קל יותר שום דבר לא פשוט
והכל פשוט
 

elar84

New member
בד"כ ללמרות הקושי אני מבינה שקשר היה אמור

להסתיים ומה היה התפקיד של אותו אדם בחיי. אני מבינה זאת מהר מאוד.
גם עם מוות מאנשים קרובים התמודדתי בחיי. אנשים שבאמת היו מאוד קרובים אליי ריגשית...
אבל היה אדם אחד שאת המוות שלו לא הצלחתי לקבל גם 10 שנים אחריי.
כלומר אני לא כועסת על המוות שלו ומעולם לא כעסתי. קיבלתי בקבלה שלימה את מותו.
אבל הגעגוע אליו לא מרפה והמחשבות איך הקשר היה אילו היה עכשיו בחיים ואני גדלתי ובגרתי וכמה הקשר יכל להיות עוד יותר מבורך וקרוב ומוצלח. הוא היה האבא השני שלי. היינו כל כך קשורים (לא היו לו בנות רק בנים והייתי ממש הבת שלא הייתה לו) וכמובן שתרם לזה רבות איזה קשר רוחני עמוק שהיה כנראה בינינו. ועד היום אני חולמת עליו מקבלת מסרים. חושבת עליו ומתעגעגת.
לא מצליחה להבין למה הכרנו רק למעט מידיי (20 שנה בלבד). ועוד כל החיים לפני בלעדיו.
 

elar84

New member
זה קטע כי אחריי קריאה נוספת אני באמת מבינה

שלא שחררתי ממנו כי באמת כל כך אהבתי אותו.
ועכשיו אני מבינה מה הוא תרם לי לחיים ומה אני רוצה שימשיך איתו כזיכרון ממנו בזה שאני איישם בחיים שלי.
שזה אהבת האדם באשר הוא אדם. שמח חיים וטוב לב.
פשוט צניעות... לא סתם אהבתי אותו .
 
למעלה