פרק מעולה!
איכשהוא עברתי אותו בלי לבכות, אבל היה לי ממש קשה כל הפרק וקיוויתי כבר שאיפריל תלד כדי שיהיה סוף לכל הכאב לב הזה. הפרק היה עשוי מעולה בעיניי והכל התחבר כמו שצריך, ג'קסון פשוט נסיך, אין לי מה לומר. הוא בן זוג מדהים.
אהבתי את ההתגייסות של כולם להדליק נרות, גם הלא מאמינים מביניהם, שלא היה להם מושג מה הם עושים שם. אבל במצבים כאלה מנסים כל דבר, גם אם זה נראה מגוחך או מנותק מהאמונות שלך.
אהבתי ממש את הסצינה של איפריל עם הבחורה שאיבדה את ארוסה. סצינה מעולה ומרגשת.
אהבתי גם את הסיפור של הזוג שנולדה להם ילדה בהפתעה-אהבתי במיוחד את החיבור שלו עם הסיפור של איפריל וג'קסון. שני הריונות לא מתוכננים, שלאחד הזוג ממש ציפה אבל הגורל התאכזר אליו, והשני הרים ידיים והגורל סידר לו הפתעה.
מאמא אייברי - אהבתי את התספורת החדשה. היא גורמת לה להיות צעירה יותר. לא זיהיתי אותה בהתחלה, חשבתי ששלחו איזו נציגה מהכנסיה כדי לדבר איתם...היה יפה לראות את האישה החזקה הזאת כ"כ פגיעה פתאום.
לא אהבתי שוובר מתקרב אליה שוב. מצד אחד זה אצילי מצידו, להיות שם בשבילה למרות כל מה שהיה ביניהם, מצד שני-אחרי מה שהיה עם ההארפר אייברי אני מאוד מקווה שהוא רק מנחם אותה כי הוא בן אדם טוב, ושלא יקרה משהו מעבר.
פירס - פשוט דמות מעצבנת.
אמיליה-לא ראיתי מרפאה פרטית ואין לי מושג איך היא הייתה שם, אבל אני לא יכולה לסבול אותה. לא את הבעות הפנים, לא את הקרירות שיש בה ולא את הפעמים שהיא כאילו מנסה להיות שנונה. היא רעה וקצת עפה על עצמה, ולמרות שידעתי שזה הולך לקרות-ממש ממש מבאס אותי לראות שמתחיל משהו בינה לבין אוואן. אני מקווה שזה יגמר מהר מאוד.
עכשיו איך אני אמורה לחכות שבוע עם הפרומו הזה שדחפו בסוף הפרק?? אני במתח!