הפעם לא כ"כ אהבתי
אני לא אוהבת פרקים שממוקדים בדמות או בנושא אחד, אני אוהבת פרקים יותר דינמיים. האמת שחסר לי איזה אסון כמו שפעם היה בכל עונה-זה לפחות יוצר אקשן.
כל הפרק סבב סביב אמיליה עפה על עצמה-רובינס משתפנת וחוזר חלילה.
כל הפרק יחלתי שהרמן תמות. כשאמיליה עמדה המומה מול הסריקות והראתה לרובינס הייתי בטוחה שהיא מתה במהלך הבדיקה-וככה כל התהילה שאמיליה זוכה לה תתפוגג. אבל היא לא מתה, אז כל שנשאר לי שהוא שאמיליה תפשל בניתוח. אבל ברור לי שזה לא יקרה והכל יהיה שמח ומאושר עם דובוני איכפת לי.
חוץ מזה שבא לי שאמיליה תושפל, אני לא אוהבת את הרמן. היא אמנם ממלאה את המשבצת החסרה של הדמות הקשוחה, אבל אני לא אוהבת את הדרך שהיא עושה את זה.
כשאריזונה נכנסה איתה למעלית הייתי בטוחה שהן הולכות להתנשק... מזמן לא היו לנו נשיקות לוהטות במעלית! בא לי שיקרה ביניהן משהו. הקנאה של קאלי נחמדה ובמקום, אבל לא הבנתי מה הבעיה שלה עם אמיליה ולמה היא ניסתה לערער לה את הבטחון.
שמחתי שאדוארדס העמידה את אמיליה במקומה. היא סובלת מרגשי נחיתות קשים.
אני מאמינה שהפרק הבא גם יתמקד בניתוח של הרמן ובטח לא נראה יותר מדי מהחבר'ה האחרים, אבל הלוואי שאני טועה.