סופשבוע בפורום

[פרפרי אהבה]

סופשבוע בפורום

איך היה השבוע שלכם

ספרו על...
דבר טוב

דבר רע

דבר לא נורא

ולשאלה השבועית:
האם התרגלתם מהר לאוכל במקום בו אתם גרים

האם אתם עדיין אוכלים דברים מישראל (כלומר שקניתם בחנות שמייבאת דברים מישראל או שהבאתם מישראל עצמה)

 

[alphadelta]

אוכל

הדבר היחיד שאני קונה ישראלי לפעמים אלה שקדי מרק. אנחנו לא אוכלים הרבה במסעדות אבל האוכל המקומי שאנחנו קונים הוא פירות, ירקות, גבינות , דגים והכל טרי - כך שכן, אוכלים אוכל מקומי. אוכל מקומי (אמריקאי) שאוהבים בביתינו ולי לקח זמן להתרגל (?) זה סלרי עם חמאת בוטנים.

 

[נחמנית]

אוכל זה משהו שלוקח זמן אצלנו

לקח הרבה זמן בקנדה ועכשיו יקח הרבה זמן בארה"ב. אני כבר מכורה לאגוזים עם הזיתים שיש בהול פודס, ולילד יש עוגיות שהוא אוהב. עוד אין מסעדה קבועה. עוד אין גלידריה. יש כבר מקום לפיצה. זה קריטי בביתנו חובב הפיצות (אפילו טבעוניות)
&nbsp
אני קונה במבה לילד. באופן משעשע הרופא ילדים שלי שאל איפה אני משיגה במבה כי המחקר על הורדת סיכון של אלרגיה לבוטנים היה מבוסס ישירות על במבה והוא רוצה לחשוף את הילדים שלו (אני סה"כ רוצה שלא יהיו חסכים, פעם בחודש קצת במבה זה סבבה בעיני). סילאן, ג'חנון פעם בכמה חודשים שצריך לאפות לילה, אבקת מרק בצל (הזוי, אני לא משתמשת באבקת מרק לכלום, אבל תפוחי אדמה אפויים עם אבקת בצל זה גאוני), טחינה גולמית ולא גולמית, הגוואקמולי של סברה וגם הסלט עגבניות/מנגו/אפרסק שלהם (סלסה של חברה ישראלית שלא נמכרת בארץ). בעלי מדי פעם קונה מילקי ובמבה אדומה! הילד מכור לקרטיבים ישראלים - הם יותר קרח בניגוד למקומיים שהסירופ תירס עושה אותם לעיסים. בפעם האחרונה שהאיש הלך לחנות הוא גם הביא בורקס גבינה (רק הוא אוכל) וסחוג.
&nbsp
אני בטוחה שיש עוד דברים. אני צריכה מוצרים נטולי חלב. הכשרות פרווה של ישראל והפרדת פסי היצור מקלה עלי מאוד את הקניות. כך שאנחנו צרכנים כבדים של מוצרים ישראלים וכשרים מקומיים

 

[alphadelta]

כשרות וחלב

גם אצלנו הכשרות עוזרת עם המנעות מחלב. אבל להרבה מוצרים כשרים יש המון מרכיבים שאני לא אוהבת. ( שימור, מלח , המון סוכר וכולי) לנו עוזר דברים שהם vegan. בניגוד לvegiterian, הvegan הוא נטול כל חומרים מן החי ולכן גם חלב. האתגר הוא שלכל חנות יש סימון אחר לVegan. אבל אחרי שלומדים זה קל.

 

[נחמנית]

כשהגענו לקנדה חודשים כאבה לי הבטן

בכלל היו לי כל מיני תופעות לוואי הזויות. בדרך הקשה גיליתי שלחם הוא חלבי (מוסיפים אבקת חלב), קקאו הוא חלבי, הכל בעצם חלבי. אני אוכלת טבעוני די הרבה. זה הפתרון שלי לארוחת צהריים. יש חברה בשם קייט-היל שמייצרת גבינות על בסיס חלב שקדים ורביולי עם ריקוטה שקדים מצויינות. אבל יש דברים שאני רוצה טעם של בית. ולמרבה הצער כשבא משהו מתוק בלי שאני אכין - רוב הדברים הטבעוניים לוקים בחסר לטעמי (שלא לדבר על זה שאני ממש לא שותפה לאובססיה האמריקאית לקאפ קייקס)
&nbsp
חוץ מזה, כשנסענו בפעם הראשונה לישראל עם הבכור הוא סרב לגעת באוכל שם. הכל נראה לו זר ומוזר. רק הקרטיבים היו מוכרים והוא הסכים לאכול אותם. אפילו לחם, מוצר בסיסי, היה מעוגל ולא מרובע והוא לא הסכים לגעת בו. עם הקטן החלטתי שהוא יכיר גם מוצרים ישראליים. שיוכל לאכל משהו מוכר אצל סבתא. ביזארי, אבל בינתיים עובד.

 

[alphadelta]

הדברים שלוקח זמן ללמוד

בשביל זה אנחנו פה. לעזור אחד לשני. חלב מסתתר בהמון שמות שונים. ( כולל בתרופות) אז כדאי ללמוד אותם. עוד משהו. אם כתוב רק k. ללא עיגול או משהו נוסף זה לא סימן כשרות. זאת סתם אות ללא משמעות.

 

[mumfor4]

השבוע שלי

הרבה זמן לא ביקרתי כאן , אילוצים שונים ואוטוטו מבטיחה לפתוח את הפינה הקבועה .
השבוע שלי היה בסימן תפילה , לילד אחד ,חייל משוחרר, בנה של מכרה מלונדון שלצערי נפטר במהלך טיול של אחרי צבא הכתבה כאן [URL]http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4805816,00.html[/URL]
כמובן שהכול התגמד אצלי ורחמיים עצמיים שאני חשה על הנסיון לשרוד במירוץ החיים הפרטי שלי כבר לא היו רלוונטיים , ליבי עם המשפחה שנותרה מרוסקת .
לשאלתך , אוכל , אני לא צורכת מוצרים ישראליים אלא יותר ים תיכוניים , מתוצרת מיובאת מהמזרח התיכון שאין בעייה להשיג בכול חנות טורקית / ערבית מקומית
בביקוריי בלונדון אני משתדלת לעבור גם בכושר קינגדם לצייד את הפריזר בשניצל תירס של טבעול זה הדבר היחיד שאני חייבת לקנות מהמקןר . כול השאר טחינה , בורגול , עשבי תיבול בזרים ענקיים , מלפפונים קטנים והמון טחינה גולמית .
שיהיה שבוע טוב
דורית

 

[ניריתסקוטלנד1]

סיפור שבהחלט מכניס לפורפורציות

 

[מיכצוקית]

'מליון' זמן לא הייתי כאן

וגם עכשיו אני כבר מתה לישון,
אבל בכל זאת...
&nbsp
עמוס פה,
אבל בדברים טובים.
ימי הולדת לבנות, הבת מצווה המתקרבת וגם הטיסה לארץ כבר מעבר לסיבוב..
אני מותשת אבל בכייף.
&nbsp
לגבי אוכל,
אנחנו לא יוצאים כמעט לאכול בחוץ.
לא קונים שום דבר מהארץ ולא מיבאים שום דבר מהארץ (חוץ מדאודורנט אבל זה לא אוכל

)
הבנות אוכלות לחם שיפון דני, אבל זה משהו שהן גדלו איתו כי חמותי תמיד הכינה לנו בארץ. אני לא נוגעת בזה...
&nbsp

 

[shuttles3]

השבוע שלי

הוציא לי עשן מהאזניים. ועוד התחלנו לעבוד ימים ארוכים יותר (על מנת לסיים את יום העבודה ב-1 ביום שישי). באותו יום שישי שהייתי אמורה להיות בו הכי שמחה משמחה, רק רציתי לברוח לאנשהו. מזגתי לי רסקיו - לא עזר. אכלתי חטיף שוקולד קטן - לא עזר. הלכתי אל הרכב, ההוצאתי את ה-MP מתיק חדר הכושר, פתחתי ווליום מלא, הרצתי 5-6 שירים שבדרך כלל הופכים את הריצה שלי למעין טיסה ורק אז קצת נרגעתי כדי שאוכל לעבוד. החלק ה"לא נורא" הוא שבסוף הקיץ אני עפה משם.
&nbsp
יתר הדברים היו רק טובים. אנחנו בסופשבוע ארוך (כלומר נחים גם מחר), בשבוע הבא יתקינו לנו מזגן, ביום חמישי ושישי לקחתי חופש - אנחנו יוצאים לחופשה ראשונה שלנו! יומיים של חופשה אמיתית במרחק נסיעה של פחות משעתיים, אבל חופשה אמיתית! התחיל האביב, כך שהחצר הקטנה שלנו כבר פורחת - עץ הדובדבן הפך כולו לוורוד והריח שלו משכר, הלילך פורח אצל השכנים מעל הגדר (שלנו הוא מהזן המאוחר יותר), בעלי שתל כמה פרחים חדשים, כל השכונה פורחת, השכנים יוצאים החוצה ורואים את כולם, מצאתי סגנון ריצה העבד בשבילי כל כך טוב השבוע שהאמון שלי בעצמי כמעט חזר למקומו, התחלתי קורס און-ליין במטרה לשדרג את הדרך המקצועית שלי, אחי שלח לי מתנת יום הולדת, הילדון שלי ממש מקסים - בקיצור, החיים טובים. באביב ובקיץ אמורים להיות 30 שעות ביממה. בחורף מספיקים גם 25.
&nbsp
בנושא האוכל:
לא, לא התרגלנו לטעמים המקומיים (קנדה) וגם לא מתכוונים להתרגל... בצפון אמריקה אוהבים טעמים חזקים - מתוק מאוד, מלוח מאוד, חומרי טעם חזקים מאוד. אנחנו לא אוהבים לא מאוד מתוק ולא מאוד מלוח. מכיוון שאני עובדת עם טעמים, אני גם לא יכולה לאכול יותר מזון עם חומרי טעם בחיים ה"רגילים שלי" - הם חזקים מידי בשבילי ולא תמיד איכותיים. הנה, המזון האהוב עליי, גלידה, אני כבר מוכנה לאכול רק בטעם ווניל, וגם זה לא תמיד - אני יודעת מהו ווניל איכותי ומה הוא לא ווניל איכותי... משום שאני מבשלת כמעט הכל מחומרי גלם, אני יכולה לשלוט גם על המתיקות, גם על המליחות וגם על עצמת הטעם הכללית.
מבחינת מתכונים, כאן אנחנו בערבוביה: אני מכינה אוכל לפי מתכונים ישראליים, לפי מתכונים רוסיים וגם לפי מתכונים צפון-אמריקאיים. כמובן מתאימה טעמים לפי מה שאנחנו אוהבים במשפחה. בינתיים, עובד יופי גם בשבילנו וגם בשביל האורחים.
אנחנו לא קונים מוצרים אתניים מיוחדים. יש שקית זעתר שאמא שלי שלחה מישראל מזמן, והיא משמשת להכנת פיתה עם זעתר. בחנות מוצרים אירופאיים אני קונה כוסמת ובונבוניירות רוסיות בשביל מתנות למארחים (הבונבוניירות הרוסיות הן יצירות אמנות).
בקיצור, יצרנו לנו עם הזמן עולם קולינרי מבולבל

.

 

[mumfor4]

את עוזבת את העבודה ?

אני אוהבת לקרוא אותך , את כותבת נפלא .

 

[shuttles3]

תודה על החיוכים, יקירתי

כן, עוזבת בסוף הקיץ מתישהו. הגיע הזמן לצאת לדרך חדשה.

 

[mumfor4]

המון בהצלחה!

 

[ניריתסקוטלנד1]

שבוע עמוס עמוס היה לי השבוע.

2 חזרות גנרליות, ושתי הופעות של ההצגה שעבדנו אליה מחודש ינואר אם לא יותר וסגירת קצוות סופית. ים של עבודה. הבמאית שמה בדף הפייסבוק של הלהקה תמונה של קרחון לפני כמה חודשים. דהיינו כמות העבודה מתחת לפני השטח הרבה יותר גדולה מההופעה עצמה.
למרות מכירת כרטיסים איטית, האולמות בשתי ההצגות היו מלאים והפידבקים מדהימים.
האוירה היתה מדהימה, לא חוויתי דבר כזה לפני כן. ולקח לי יום שלם להתאפס על עצמי. אני כל כך שמחה שהייתי חלק מזה. למדתי על עצמי המון וערך המוסף וההוקרה שקיבלתי לא יתוארו.

ביה"ס של בוני עשו קונצרט מדהים קיץ בסימן מילחמת העולם הראשונה, שחוגגים פה 100 שנה. באזור האיים שלנו ישב רוב הצי הבריטי במלחמות העולם וזה WOW ענק פה. אני לא זוכרת אם שמתי פה תמונות, אבל חלק מהפרגים שהוצגו לפני כמה חודשים בלונדון טאור הובאו לכאן במסגרת ציון 100 שנה למלחמת העולם הראשונה והשבוע ושבוע הבא יש פה המון פעילות בנושא - מצ"ב כמה תמונות שצילמתי.

ולשאלה השבועית:
האוכל פה לא כל כך שונה ממה שאכלנו בישראל. אין פה לקנות תוצרת ישראל.
מה שאני מביאה איתי מישראל זה אבקת מרק, טחינה גולמית, קמח מצות ופידינג וניל.

 

[mumfor4]

מקסים מקסים מקסים !

 

[shuttles3]

איזו חוויה מרתקת ומיוחדת

כל הכבוד לכם.
מה תעשו עכשיו עם כל הזמן הפנוי הזה?

 

[ניריתסקוטלנד1]

אין בעיה. אני אוהבת הרבה זמן פנוי

 

[alphadelta]

איזה כייף