שוקלדמנטה היקרה- תשובה
הי, העלית כמה נקודות ואנסה להתייחס לכולן.
ראשית, את מעלה את השאלה עד כמה אפשר לשתף אחרים במה שקורה בטיפולים, וגם אם משתפים האם זה רק מציף תחושות קשות אצלנו, או שבכל זאת יש פורקן ומענה. אני מניחה שהתשובה היא גם וגם.. לפעמים השיתוף מועיל, נותן פרספקטיבה ומחזק ולפעמים הוא רק מעצים תחושת בדידות ותסכול. עם הזמן לומדים עם מי וכמה ומתי ומהם הגבולות המדוייקים לכל אחת. בכל מקרה, לא הייתי ממליצה להישאר עם זה לבד, וכדי למצוא מקורות תמך (כמו הפורום המקסים הזה למשל). וכמובן, באופן כללי, אם יש אישה שמרגישה שהכל פשוט יותר מדי מומלץ לפנות לגורם מקצועי אובייקטיבי ותומך כדי לעבור את התקופה הזו.
את מתארת קושי מובן מאוד להסתגל לתפקיד הפסיכולוגי הזה של "מטופלת פריון" שפתאום נכפה עליך שגורם לך אולי מטבע הדברים גם לשינוי בזהות עליו את מדברת "כבר לא מכירה את עצמי". כתוצאה מהשינוי הזה, ששוב, הוא אולי מבלבל אבל הוא גם מובן מאוד, תארת גם נסיונות שלך כן להרגיש שליטה על דברים שבהם את חזקה כמו למשל ארגון וסדר שנשמטים בין האצבעות כי פתאום יש תלות במחזור ובטיפולים. כל אחד מהגורמים האלה בפני עצמו ובודאי שניהם ביחד בנוסף על גידול בתך, עבודה, חיי נישואים, מלחמה וכו' (שלא לדבר על ההורמונים
)גורם לסטרס גדול. את מספרת על חוסר סבלנות, חוסר חשק לדברים שמהם נהנית פעם וצעקות על הבת.
אז קודם כל, אפשר להבין מאיפה כל זה בא ואני רוצה מאוד לחזק אותך על היכולת שלך לשים לב שמשהו לא עובד לטובתך ופוגע בך ועל הרצון לשנות אותו. זה לא מובן מאליו ומעיד על כוחות נפשיים. שנית, טכנית, עד כמה את דואגת לעצמך לאחרונה? לבילוי עם חברה טובה, לדייט עם הבעל, אפילו סתם ללכת לישון מוקדם, או להביא בייביסיטר שתהיה איתך בימים מתישים במיוחד או כל דבר אחר שעושה לך את זה ונותן לך את הפאוזה הזו למלא את המצברים ולהתאוורר? שעה כזו בשבוע יכולה לעשות הבדל של עולם ומלואו ולחדש את הכוחות להתמודד.
בנוסף, אולי זה הזמן להוריד קצת את הרגל מהגז מבחינת הציפיות שלך מעצמך. התפקוד שלך עכשיו הוא שונה, לא טוב יותר ולא רע יותר, פשוט שונה כי האנרגיה הולכת כולה ליצירת חיים חדשים. את מגיבה נורמלי למצב שאינו נורמלי. תורידי קצת ציפיות מעצמך, תתגמשי, תחמלי את עצמך וזה בסדר אם ב-ד-י-ו-ק עכשיו לא תעשי דברים מסוימים. לא יקרה כלום ואפשר לעשות אותם גם בעוד חודשיים נניח. במילים אחרות, הרעיון הוא להוריד גורמי לחץ בחיים נוסף על הטיפולים למינימום ההכרחי- גם אירועים מבחוץ וגם הלחץ על עצמך מבפנים.
מה דעתך?
לגבי הזוגיות לא פירטת, אם תרצי לפרט יותר את מוזמנת ואשמח לנסות לענות.
מאחלת לך מכל ה-
כל טוב ובשורות טובות במהרה
טל