שי חי בסטטוס ראשון אחרי הגמר:
יורם זק
רציתי לומר תודה על הרגעים היפים שכן חוויתי בזכותך. רגעים שרק מעטים יבינו.
תודה על התמיכה החברית ברגעים הקשים , תודה שהיית קול חברי ואוהב במשך תקופה ארוכה בתוך הבית ומחוצה לו.
חשוב לי שתדע שאחרי כל מה שעברנו כולנו בעונה המשוגעת הזאת לטוב ולרע אין לי ולא היה לי שום דבר רע בלב עליך, או על איש מההפקה המדהימה הזאת.
אני יודע שאתה אדם מדהים ולא משנה מה איש יאמר או יכתוב מאחורי המקלדת שלו.
אני מצטער שהדברים יצאו ככה ושהעונה הסתיימה לה בתו צורם אבל כנראה שזה לנצח ישאר הסיפור הלא פשוט שלי בתוך הבית ההוא.
זו לא אשמתך
זו לא אשמת ההפקה
ואפילו לא אשמת הדיירים
אני חושב שבצורה המוזרה שהחיים האלה זורמים יש דברים שאמורים לקרות בצורה מסויימת ואיש לא יכול לצפות או לשנות אותם.
בכל אחד מאיתנו קיים רע וטוב, חושך ואור, שמשתלבים אחד בשני.
לא משנה כמה ננסה לברוח מהרע ומהחושך הם תמיד יהיו צעד אחד לפנינו ואין טעם לנסות ולהתחבא מהם.
אז כולם שואלים מה למדתי מהחוויה הזאת בבית, והרי התשובה:
למדתי שלפעמים אין ברירה אלא לעמוד פנים אל פנים מול החושך
להסתכל לו בעיניים
ולאלף אותו
כמו שניטשה אמר, ״להיות אנושי זה דבר מורכב״.
אז כל מה שנותר לי כרגע זה לתת לחושך חיבוק גדול לנשום עמוק ולדעת שאם ממש רוצים, מחר יום חדש ואפשר לעשות הכל שוב רק טוב יותר
אתה יודע איך אני תמיד אומר, גם כשכועסים לא מפסיקים לאהוב
שי חי.