קשה לי לתפקד, כל פעולה היא סיפור. בזמן האחרון אני מצליחה לקום בשעה מוקדמת יותר מאשר מקודם וזה יופי.
רק מה, זה לא מספיק רק לקום...
אני כל הזמן דוחה דברים בגלל העניין הזה שהמוח לא נותן לי פקודה לעשות אותם. הלב דווקא כן. רק שהלב מבקש בשקט. הוא אומר שהוא היה רוצה.
ולא עזר כלום, העניינים לא התקדמו.
אלא שממש לא בא לי לכתוב לכם ולקטר על העניין הזה, רציתי לתפקד. בסוף חשבתי שאולי אנסה לכתוב לכם ולשתף אתכם בהצלחה - א-ח-ר-י שאצליח לתפקד קצת, ואולי זה - יעודד אותי לעשות.
ובשביל זה הייתי צריכה קודם להצליח לתפקד קצת...
וסוף סוף משהו עבד. אתמול קצת זזתי. קצת תיפקדתי. יוהו!
עוד לא הרגשתי שמחה על שעשיתי כמה דברים. אבל אולי גם זה יגיע מתישהו. השמחה.
ואם גם אתם תהיו איתי, אז המון תודה לכם.
ליצ'י
