Miley Cyrus - BB Talk
האלבומים שמתנגנים אצלי השבוע הם בעיקר החדש של מיילי ושל טרוויס סקוט.
אני אבחר לכתוב על מיילי, כי האלבום של טרוויס עדיין לא ישב עלי ב-100%.
כבר כמעט שנתיים שאני עוקב אחרי היצורה ההזויה הזאת, ובהתחלה מאוד נרתעתי מהשינוי שהיא עשתה, אבל מהר מאוד היא כבשה גם אותי, והבנתי את כל היופי בה ובמה שהיא מייצגת. הרגשתי שאני עוד לא מספיק מאמין לה, אבל ככל שעבר הזמן ראו שהיא באמת מתכוונת למה שהיא עושה.
היא בעולם אחר לגמרי מזה שהיא הייתה, גם מבחינת האישיות וגם מבחינת המוזיקה. כאילו פאק, לחשוב שבאנגרז יצא רק לפני שנתיים ובשנתיים היא עשתה כזה שדרוג מוזיקלי משמעותי??? פשוט מטורף.
האלבום מדהים בעיניי. באמת. התעלה על כל הציפיות הגדולות שהיו לי. כי ידעתי שזה יגיע, שהיא תצליח להוציא אלבום כל כך מצוין, אבל ממש לא ציפיתי שזה יהיה ככה מהר.
אבל אולי זה מה שקורה שאתה כל היום בסביבה של דה פליימינג ליפס (האלבום הזה הוא מן גרסה נשית שלהם) וכשיש לך הרבה שאיפות, ואתה עובד קשה כדי להגיע לרמה שאתה מציב לעצמך.
אפילו מייק ויל, שבדרך כלל לא מוכן לצאת מאזור הנוחות של ההיפ הופ, עשה לה פה כמה הפקות שלא הייתי מתאר בכלל שהוא יעשה (I Forgive Yiew למשל), וזה רק מראה כמה מעורבות של אמן יכולה להשפיע אפילו על השור ההכי עקשן.
האלבום הזה כל כך מיוחד בעיניי גם כי הוא פשוט הזוי בקטע אחר. יש שירים שהיא פשוט צועקת על זכויות של בעלי חיים, היא מדברת על חוויות מיניות הזויות שלה, יש פה שיר (ממש מרגש אני חייב לומר) על הפאקינג דג שלה שנפטר. כאילו מה יותר הזוי מזה?
לבינתיים מלבד שיר אחד, אני מטורף על כל שיר ושיר באלבום הזה. היא באמת שיחקה אותה ובענק.