יש מקומות שבהם המדע מפשל וזה אחד מהם
כל המקומות האנרגטיים, רגשיים האלו הם פשוט מעל ליכולת של המדע היום שמנסה לכמת ולמדוד ולנהל סטטיסטיקות
כשהבן שלי נולד קראתי מאמרים שתינוקות לא רא רואים ולא מבינים עד גיל של כמה חודשים, ותינוק שמחייך זה בגלל שגזים מהקיבה עקמו לו את הפה. רק מי שלא היה אמא אף פעם (או אפילו סתם החזיק תינוק בידיים ודיבר אתו) יכול לכתוב כזאת שטות - הרי תינוק בן יומו כבר נרגע מהבכי למראה או קול של אמא שלו, ובימים הבאים אתה רואה את האופי האישי , כשיש תינוקות ידידותיים שמקבלים בשמחה כל אחד, ויש כאלו שמצטפדים מזרים ושמחים רק למי שהם מכירים. ומי לא ניהל "שיחה" עם תינוק בן שבועיים, שלא לדבר על חודשיים, שצוחק אליך בחזרה ומגיב בעיניים ובכל הגוף? ובכל זאת הנה היו מחקרים כאלו.
 
דוגמא נוספת פחות מובנת מאליה, ביום ראשון במקרה שוחחנו כמה בנות בווטסאפ על הרגשות האישיים, ופתאום קלטנו שכולנו בדאון , כשכל אחת מייחסת את התחושה לארועים אישיים שעוברים עליה או לחום, ובתכלס, משהו שקשור לאנרגיה המיוחדת של אותו יום .. - כל מדען יגיד שאלו שטויות במיץ עגבניות, אבל כעוסקות ביוגה שרגישות לאנרגיות, יש פה משהו שקרה ל 100% מקבוצת הבנות שנמצאות בכל הארץ, וללא שדיברנו בינינו במשך היום וכך יכולנו להשפיע אחת על השניה.
מה שקורה עם ה PMS די דומה - כל אשה הרי חשה מה עובר עליה. בשיחות בין נשים ועם מטפל שקשוב ופתוח לשמוע, מסתבר שיש משהו אמיתי שקורה. אבל המדענים שנדבקים לשאלונים המסודרים שלהם פשוט לא ברזולוציה מספיק טובה כדי להבין את הדברים.
בתכלס, כשמדובר בהשפעה עדינה על הנפש אין צורך לטפל כי זה מצב טבעי, כשמדובר בחוסרר איזון שיוצר סערות ותגובות פיזיות ורגשיות אז טיפול רפלקסולוגי לאיזון הורמונלי יכול לפתור את הבעיה בצורה הטובה ביותר