ReallyDontCare
New member
קטע מרשומה שכתבתי לגביי המירוץ למיליון -
"הספיקו לי שתי עונות בלבד של המירוץ המיליון האמריקאי בשביל להבין שמה שאנחנו רואים כאן בארץ זאת תוכנית אחרת. שאולי גם בה עוברים בין ארצות כדי להשלים משימות ולהגיע ראשונים, אבל כל התהליך שונה לחלוטין. בשני המקרים הצילומים מתפרסים על משך שלושה שבועות בלבד, אבל חומר שמספיק להפקה האמריקאית לסדרה בת 12 פרקים מצליח להימרח על יותר מ-30 בישראלי. הם מנסים לייצר לנו יותר תוכן, וזה מובן במיוחד כשהם מתחרים בתוכנית שמספקת תוכן ללא הפסקה (אם אפשר לקרוא ל'מישהו שוחה בבריכה' או בהייה בשקופית שבנסט תוכן), אבל הם לקחו את תחושה הריחוק האמריקאית שאתה מרגיש שאתה רוצה יותר מהזוגות והפכו אותה למרשמלו דביק שנתקע לך בחיך. בנוסף גם עיניין ה'פרסה' וה'העצור', דבר שבמשך שתי עונות אמריקאיות נראה רק שלוש פעמים, הוא דבר שבגרסא שנו אי אפשר לסיים קטע מירוץ בלעדיו. ושאני לא אתחיל לדבר על פרקי ה'כאילו קטעים נורא מרגשים שכבר ראיתם, בואו תראו שוב' או קטע מרגש בו 'המתמודדים מתגעגעים לאמא שאותה לא ראו שבועיים וחצי' ואני אפילו לא אגיד מילה על הקטע המביך בו שמו להם דיסק כשהם ישבו במשאית ונתנו לנו להרגיש כאילו זה ברדיו מכוון במיוחד להם עם מסר מהבית, סיירסלי?! התחושה הכללית היא שההפקה בוחנת את הצופה, בודקת איך היא יכולה למתוח את הגבול ועדיין להשאיר את הצופים, אז תנו לי לבשר - הגבול כבר נורא נורא דק. אפשר להגיע לגמר?!
לגבי הליהוק דווקא אפשר לציין שנעשתה עבודה מעולה -
דבי ודנה הם חלומו הרטוב של כל מלהק ריאלטי, אמא ובת במערכת יחסים לא מתפקדת, בכי וצרחות כמעט בכל משימה, התפרצויות זעם כמו שראינו בפרק האחרון וכל זה עטוף במראה האטרקטיבי של דנה ובמראה האטרקטיבי לכאורה לגברים מעל גיל 45 של דבי. אף על פי שבכי כל משימה מייאש גם את חרמניי הצופים."
לקטע המלא - http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2600534
ובאופן כללי אשמח לשמוע את דעתכם
