עד עצם היום הזה והמכשפה הטובה מהדרום
האם לכותבים יש בעיה לכתוב דמויות טובות שיהיו גם נחמדות? התחושה שעברה אצל גלינדה הפרק היא שהיא הפיה הכחולה של ארץ עוץ עם קצת יותר טקט. הסצנה עם דורות'י בסוף הייתה הסצנה שבה האופי האמיתי שלה הגיח החוצה רגע לפני שזלנה בעטה בה ליער המכושף. יש גם את הסצנה שהיא שמחה לאידו של הקוסם המסכן. מנגד, דמות מעניינת למרות שהמניעים שלה לעזור לזלנה לא היו כאלה טהורים כפי שהיא הציגה אותם. לגבי זלנה עצמה, כבר מזמן תהיתי מה ההגדרה המדויקת לתמימות. ההגדרה הבסיסית, כמדומני, היא חוסר היכולת להבחין בין טוב לרע. ברור לי שזלינה, יותר משהיא תמימה, היא מתעבת את עצמה ולכן היא חושבת שהיא מרושעת.
לגבי רמפליצקין, אתה לא עושה את זה בשביל ניל, אתה עושה את זה על כל ההשפלות שספגת ממנה. אני מניח שהוא רצה מבל את הפגיון ולכן הוא עשה את כל ההצגה הזו. אני חושב שבל צריכה להיות סתומה במיוחד כדי לא להגיע למסקנה המתבקשת מאליו שרמפליצקין ירצה נקמה. לגבי בל, לפחות הפעם, להבדיל מהפרק הקודם, זלינה זכרה להתייחס לקיומה בעת המפגש. אני מופתע שזלינה לא הרגה את בל למעשה. אחרי הכל, בל לקחה ממנה את הגבר שהיא רצתה לעצמה. אני מניח שהיא הגדילה ראש והחליטה שבל לא שווה את בזבוז זמנה.
לגבי הנרי, הסצנה בה הוא מחפש דירות נראתה לי מה זה לא מתאימה למישהו בגילו. גם מוזר שהנרי מוכן לוותר על כל החברים שלו מניו יורק. אני מבין שהוא רואה בסטוריברוק בית אבל אין לו שום דבר לחפש שם והיא, ממילא, תיעלם ברגע שהקללה תוסר לחלוטין. לגבי רג'ינה, אני מניח שזה חלק מתהליך הגדילה שלה - להשתמש בקשת רחבה יותר של מאגיה כמו המורה שלה. (אני די בטוח שרמפליצקין יכול להשתמש בקסם אור אם הוא ירצה.) - וגם לזכות בהערצה שהיא תמיד רצתה. הסצנה בו רג'ינה מוכנה לתת לזלנה הזדמנות שניה דווקא מתיישבת עם העובדה שהיא התאחדה עם בנה והסיבה לרצונה להרוג את זלנה נעלמה (חוסר תכלית.) למרות שהיא לא מי שתחליט לגבי גורלה של זלנה.
האם לכותבים יש בעיה לכתוב דמויות טובות שיהיו גם נחמדות? התחושה שעברה אצל גלינדה הפרק היא שהיא הפיה הכחולה של ארץ עוץ עם קצת יותר טקט. הסצנה עם דורות'י בסוף הייתה הסצנה שבה האופי האמיתי שלה הגיח החוצה רגע לפני שזלנה בעטה בה ליער המכושף. יש גם את הסצנה שהיא שמחה לאידו של הקוסם המסכן. מנגד, דמות מעניינת למרות שהמניעים שלה לעזור לזלנה לא היו כאלה טהורים כפי שהיא הציגה אותם. לגבי זלנה עצמה, כבר מזמן תהיתי מה ההגדרה המדויקת לתמימות. ההגדרה הבסיסית, כמדומני, היא חוסר היכולת להבחין בין טוב לרע. ברור לי שזלינה, יותר משהיא תמימה, היא מתעבת את עצמה ולכן היא חושבת שהיא מרושעת.
לגבי רמפליצקין, אתה לא עושה את זה בשביל ניל, אתה עושה את זה על כל ההשפלות שספגת ממנה. אני מניח שהוא רצה מבל את הפגיון ולכן הוא עשה את כל ההצגה הזו. אני חושב שבל צריכה להיות סתומה במיוחד כדי לא להגיע למסקנה המתבקשת מאליו שרמפליצקין ירצה נקמה. לגבי בל, לפחות הפעם, להבדיל מהפרק הקודם, זלינה זכרה להתייחס לקיומה בעת המפגש. אני מופתע שזלינה לא הרגה את בל למעשה. אחרי הכל, בל לקחה ממנה את הגבר שהיא רצתה לעצמה. אני מניח שהיא הגדילה ראש והחליטה שבל לא שווה את בזבוז זמנה.
לגבי הנרי, הסצנה בה הוא מחפש דירות נראתה לי מה זה לא מתאימה למישהו בגילו. גם מוזר שהנרי מוכן לוותר על כל החברים שלו מניו יורק. אני מבין שהוא רואה בסטוריברוק בית אבל אין לו שום דבר לחפש שם והיא, ממילא, תיעלם ברגע שהקללה תוסר לחלוטין. לגבי רג'ינה, אני מניח שזה חלק מתהליך הגדילה שלה - להשתמש בקשת רחבה יותר של מאגיה כמו המורה שלה. (אני די בטוח שרמפליצקין יכול להשתמש בקסם אור אם הוא ירצה.) - וגם לזכות בהערצה שהיא תמיד רצתה. הסצנה בו רג'ינה מוכנה לתת לזלנה הזדמנות שניה דווקא מתיישבת עם העובדה שהיא התאחדה עם בנה והסיבה לרצונה להרוג את זלנה נעלמה (חוסר תכלית.) למרות שהיא לא מי שתחליט לגבי גורלה של זלנה.