שונאת את סיפורי ה"ירדה במשקל ומצאה אהבה"
אז אני אכתוב את הסיפור שלי אחרת
על איך מצאתי אהבה וירדתי במשקל
כי לפניי הכל, מצאתי אהבה אליי
כשהחלטתי שמספיק לי להתעלל בגוף שלי
החלטתי לעשות את הניתוח. בחרתי טבעת, פשוט כי זה ניתוח הפיך, בניגוד לשאר הניתוחים. לא קראתי עליהם אפילו, הכרתי את עצמי טוב (אבל לא טוב מספיק) ופחדתי פחד מוות מלהתחרט.
לא התחרטתי
עם כל קילו שירד, מצאתי עוד ועוד אהבה לעצמי
גיליתי למשל, שאני אוהבת לנשום כמו שצריך
שאני אוהבת ללכת בלי לרצות למות אחריי 5 מטר
שאני אוהבת להתכופף, לנקות את הבית, לעלות מדרגות, לבשל, להיות. גיליתי שאני אוהבת להיות.
כל קילו שירד אהבתי יותר ויותר להיות. וככל שאהבתי אותי יותר, התייחסתי טוב יותר לגוף שלי, וכחלק בלתי נפרד ממנו, לטבעת שלי.
ירדתי לאט, אבל כמעט בלי ייסורים.
כמעט בלי הקאות, כשהקאה היא מסר מהטבעת שאני עושה משהו לא נכון וצריכה לשנות (ולא חלק בלתי נפרד מהחיים עם טבעת , כמו שחשבתי לפניי הניתוח)
מתייחסת אליה יפה, חוקי שחר וכל זה, פלוס חוקים שמתאימים במיוחד לטבעת המיוחדת שלי.
לאט לאט התחלתי לאהוב גם כלפי חוץ.
התחלתי להתלבש איך שאני אוהבת, ולא איך שחנויות מידות גדולות מכתיבות. מה גם שבמחיר חולצה בחנויות מידות גדולות, אפשר לקנות 5 חולצות בחנויות רגילות (חסרות מותגים)
פתאום יש ברירה
ככל שהרגשתי שאני נראית יותר טוב, נראתי יותר טוב. זו אולי קלישאה, אבל במקרה שלי היא פשוט נכונה.
השקעתי כלפי פנים, כלפי חוץ
היפוך ניתוח היה לא אופציה בכלל. זה הריי הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים.
התחלתי לצאת יותר, לבלות יותר, לחיות יותר
ובתוך כל זה גם פגשתי אותו
98% של לב טהור
שכל כך אהב אותי
והתייחס אליי כל כך יפה
עד כדי כך שאם הייתי פוגשת אותו שנה לפניי, הייתי מעיפה אותו מכל המדרגות. כי אם מישהו אוהב אותי כל כך, אז משהו ממש לא בסדר אצלו.
אבל בשלב הזה, גם אני כבר כל כך אהבתי אותי והתייחסתי אליי כל כך יפה, שאהבה שלו אומנם לא היתה מובינת מאליה, אבל בהחלט היתה מובינת.
בעוד חודש אני אתחייב לעוד טבעת
כזאת שבעז"ה לא תרד לי מהאצבע
ואתן לעוד מישהו הזדמנות לאהוב אותי כל כך הרבה, בצורה משנת חיים.
לא מצאתי אהבה כי ירדתי במשקל
מצאתי אהבה. נקודה.
מצאתי אהבה אליי, וכפועל יוצא, עבדתי קשה כדי לרדת במשקל.
מצאתי אהבה אליי, אז אפשרתי למי שיהיה ממש עוד כמה שבועות בעלי, לאהוב אותי בחזרה..
ואני מרגישה מדהים
ואני ממליצה בחום
לא כדי למצוא אהבה ולככב בסיפורים מפגרים בעיתונים
אלא כדי להעניק את הכי טוב לגוף, כי יש לנו רק אחד כזה
לאפשר לאהוב כלפיי פנים, כלפיי חוץ
ובסוף לקבל מהעולם כפול.
הרגשתי צורך לשתף
בשביל המתלבטים, בשביל המתקשים, בשביל הנלחמים ובשביל האוהבים
פשוט כי זה שווה כל רגע. גם את הקשים ביותר.
חג קציר שמח
שנקצור בכל יום את פירות העבודה הקשה שלנו
שנאסוף רגעים ועוד רגעים ונדע לחבק אותם מכל הלב
ואיך לא, שנאהב. |טנא
