היי עדי
אני לא זוכרת בע"פ את הסגירות, אבל בגדול בפעם הראשונה סגרתי 4, משם ל-5.5, ואז אני חושבת פעמיים של אחד עד .8.5, אחר כך חצי ל-9, וחצי נוסף ל-9.5 ואז רבעים.
הסגירות היו בערך פעם בשלושה שבועות עד חודש בממוצע, פעם אחת חיכיתי אפילו חודשיים כי התעסקתי בדברים אחרים.
הקצב הזה התאים לי, זה לא אומר שהוא נכון תמיד או לכולם.
אצלי לא הייתה הגבלה עד שהגעתי ל-9. אם יש הגבלה טובה צריך להפסיק לסגור לפני או לסגור בהתאם להגבלה.
התפריט שלי הוא תמיד 6 ארוחות קטנות, אני חושבת שפירטתי לך אותן בעבר.
אני אוכלת הכול, בכמויות קטנות. פעם בשבוע, בדרך כלל בסופ"ש, מרשה לעצמי מה שבא לי גם המבורגר וצ'יפס - אבל שוב, קצת פחות מהכמות שנכנסת, ולא דוחפת שום דבר בכוח.
בחיים שלי לא נהנתי מאוכל כמו שאני נהנית היום.... תענוג להשאיר אוכל בצלחת!!
לגבי החגים - אני בוחרת מראש מה אני הולכת לאכול (בלי שום בושה, שואלת כל דודה מה היא הכינה) ולוקחת לצלחת מעט מאוד מכל דבר שבא לי לטעום. אצלנו (משפחה מרוקאית) יש מיליון סלטים, אז במקום לחם, אני מצרפת את הסלטים לאוכל עצמו וככה הרווחתי וטעמתי מכל מה שבא לי. לא מבזבזת מקום על לחם, כי כמה ביסים של לחם ואני לא אצליח לאכול מעבר לזה.
ההרגלים - אני שותה המון כל היום. לפחות כוס לפני האוכל. אוכלת כל היום מעט ומשאירה בכך את הטבעת מספיק פתוחה.
לועסת מאוד לאט, בודקת טוב טוב שהביס הראשון עבר, ורק אחרי זה ממשיכה.
לא שותה אחרי האוכל, מחכה לפחות 1/2 שעה. ניסיתי פחות וזה לא עבד אצלי.
אם יש יום שהטבעת הדוקה - לא נלחמת בה, פשוט אוכלת כלכלה רכה וזהו.
לא מנסה לאכול דברים שגיליתי שלא טובים לי - בינתיים הרשימה מכילה חצילים ו-וופל בלגי (נשבעת לך, פעמיים ניסיתי כי בפעם הראשונה לא האמנתי שזה לא עובר......) ובכלליות גלידה עושה לי מאוד רע משום מה.
מאוד קל לי עם ה"כללים", כי זה פשוט אורח החיים שלי.
למשל כשאת יוצאת לבית קפה, את לומדת להזמין את הקפה ומבקשת שהאוכל יגיע רק אחרי 1/2 שעה כדי שהחביתה לא תתקרר עד שתסיימי לשתות
בערב אותו דבר רק עם יין
הכול שאלה של הסתגלות, אם לא תחשבי על זה כ"כללים", ופשוט תביני שככה החיים נראים עכשיו, תביני כמה שהם יפים. האוכל לא מנהל אותך, את שולטת בו, את לא חושבת על זה יותר מידי (למרות שזה נשמע אולי כאילו זה מנהל אותי, ההפך הוא הנכון).
את פשוט פועלת באוטומט וזהו.
עברת כבר את הניתוח?