סליחה, מגוחך משהו
ההחלטה של יום המעשים הטובים,
קצת מזכיר את העגלה של האבטיחים שהאיש צועק למטה "בואו לקנות רק היום
רק היום על הסכין"
אז מה ביום כזה נעזור לזקנה לחצות את הכביש אפילו אם לא צריכה לחצות אותו?
ולשאלותיך-
האם אתם מתנדבים/התנדבתם ? איפה ובתור מה? איך הגעתם לזה?
כל חיי התנדבתי בהרבה דברים
חלקם השתיקה יפה להם, ולא אפרט ואספר. נראה לי שנתינה הצניעות וההסתר יותר מתאימים,
משום מה תמיד דבקו בי התפקידים האלה.
באופו גלוי אני הייתי רכזת של מחויבות אישית, והלכתי עם התלמידים בעיקר של כיתות י' למקומות ההשמה, ועודדתי ולא רק התנדבתי אלא חינכתי לתרומה בקהילה ולהתנדבות.
היום אני מטפלת בבת חולה ובמשפחתה, והורדתי הילוך לעזור בחוץ,
גם אין כח ליותר, וגם זה חוסך מתנדבים אחרים.
האם הייתם שוקלים התנדבות יחד עם בן/ת משפחה של בן/ת הזוג?
לא--בכלל לא, ראשית כי נראה לי שלכל אחד יש תחומי ענין ויכולות שונות.
ושנית--אני חושבת שבזוגיות לא הכל חייב להיות יחד,
לפעמים מענין יותר הלחוד וההתכנסות אח"כ בבית וסיפורי החויות יש להם תרומה חשובה, ליחסים קרובים.
