כאשר תשומת הלב שלך עולה
בדיוק באותו רגע
חווה.
על פי טכניקה זאת, אתה קודם כל צריך לפתח תשומת לב. רק אז היא תהיה אפשרית, ואז, כאשר תשומת הלב שלך עולה, אתה יכול לחוות – אתה יכול לחוות את עצמך. רק על ידי מבט על פרח אתה יכול לחוות את עצמך. ואז התבוננות על פרח, היא לא רק התבוננות על פרח, אלא גם על המתבונן – אבל רק אם אתה יודע את סוד תשומת הלב.
כשאתה מסתכל על פרח, אתה עשוי לחשוב שאתה מסתכל על פרח, אבל למעשה התחלת לחשוב על הפרח, והפרח הוחמץ. יותר אתה לא שם, הלכת למקום אחר, נעלמת. כשאנו אומרים תשומת לב, הכוונה היא שכאשר אתה מסתכל על פרח, אתה מסתכל על הפרח ולא עושה שום דבר אחר – כאילו שהראש עצר, כאילו שאין עכשיו אף מחשבה ורק חוויה פשוטה של הפרח נמצאת...
ב'תשומת לב' הכוונה למודעות שקטה, בלי מחשבות שמפריעות. פתח זאת. אתה יכול לפתח זאת רק על ידי אימון, אין דרך אחרת. התאמן יותר וזה יתפתח. בכל דבר שאתה עושה, בכל מקום, נסה לפתח זאת.
כשאתה נוסע במכונית או ברכבת. מה אתה עושה ? נסה לפתח תשומת לב; אל תבזבז זמן. במשך החצי שעה שתהיה ברכבת פתח תשומת לב. רק הייה שם, אל תחשוב. הסתכל על מישהו, הסתכל ברכבת או מחוצה לה, אבל הייה המבט, אל תחשוב על שום דבר. הפסק לחשוב. הייה שם והתבונן. המבט שלך יהפך לישיר, חודר, ומכל מקום, המבט שלך ישתקף חזרה ואתה תהפוך להיות מודע למתבונן.
אתה לא מודע לעצמך, מכיוון שיש חומה. כאשר אתה מסתכל על פרח, קודם כל המחשבות שלך משנות את המבט שלך; הן נותנות למבט את הצבע שלהן. ואז המבט הזה הולך אל הפרח. הוא חוזר, אבל שוב, המחשבות שלך נותנות לו צבע אחר. וכשהמבט חוזר, הוא אף פעם לא מוצא אותך שם. אתה עברת למקום אחר. אתה לא שם.
כל מבט חוזר; הכל משתקף, מגיב, אבל אתה לא שם כדי לקבל. אז הייה שם לקבל. אתה יכול כל היום לנסות זאת על הרבה דברים, ולאט לאט אתה תפתח תשומת לב. ועם תשומת הלב, עשה את זה:
כאשר תשומת הלב שלך עולה
בדיוק באותו רגע
חווה.
אושו: מתוך שיחות שלא פורסמו
תרגום: וילינה