במסיבת חינה אשר הפקתי לפני מס' חודשים התרגשתי במיוחד וזה בעצם הסיפור:
אנו נתקלים בלא מעט מכשולים הקשורים למשפחות, הבדלי תרבויות אשכנז-ספרד, החתן מבית חרדי אשכנזי שבחר להתגייס לצבא שלא בהסכמת המשפחה וגם להתחתן עם בחורה חילונית/מסורתית ספרדייה נגד כל כל המוסכמות המקובלות על העדה החרדית.
אני מגיעה לאחר פגישה עם המשפחה (הורי הכלה והכלה) לנהל את מסיבת החינה בידיעה שהמשפחה של החתן לא תהיה נוכחת כי החליטו להגיע רק לחופה ולא מתחברים לטקס החינה. החתן היה מסוייג מהתלבושות ובכלל מרעיון המסיבה, אפילו קצת ציני ולאחר שכנוע קל, לבש בגד מסורתי חגיגי, מחבק את הכלה הלבושה ב"כפתן מהודר" ישר לרחבה עם הרבה מוסיקה, דרבוקה וקולולו, משתף פעולה בשמחה רבה.
המשפט החזק שריגש אותי בסוף הערב היה "אני רוצה להגיד לך תודה מאוד נהנתי והתרגשתי לא האמנתי שאצליח להתחבר, במיוחד שאני פה לבד בלי אף אחד מהמשפחה שלי, אז המון תודה לך".
"אם ממש רוצים אין זו אגדה!"