לדעתי, אין לקחת משפטים פשוטם כמשמעם
רבות מחשבות בלב איש, ועצת השם תקום
על פניו משפט זה ניראה, נקרא, ומשתמע כמשפט חיובי ותמים. זה הכל תלוי בתפיסת עולמו של הקורא. (וגם בתפיסת ה"אני" שלו)
למה הכוונה?
הפתגם הזה נלקח מספר משלי פרק יט פסוק 21. אם נסתכל על הפסוק קודם לכן בפרק ניראה כי כתוב "שמע עצה וקבל מוסר, למען תחכם באחריותך" ואז אנחנו שואלים את עצמנו ממי נקבל את העצה הזאת שממנה נחכם באחריותנו, והתשובה מגיעה בפסוק שלאחר מכן, "רבות מחשבות בלב איש" אבל, עצת השם היא זאת שתקבע, היא זאת שהנכונה. כלומר לא משנה כמה מחשבות ורעיונות יש לאדם, כל עוד אלו לא באות בשווה לעצת השם, הן לא יהיו מוצלחות. אפשר לראות לזה חיזוק קטן בספר ישעיה נה פסוק 8 "לא מחשבותי מחשבותכם" כלומר לפי הפסוק הזה המחשבה של האדם לא טהורה ונקייה כמו זו של האל, (לפי המשך הפרק מתואר גודל הפער בין המחשבות) כלומר לא משנה כמה האדם חושב, מה שיקבע זה מה שהאל חושב ויקבע כי זה מה שנכון.
עם זאת יצא לי לקרוא היום באתר ב
אינטרנט משהו מעניין, בקשר לפסוק זה. דיעה שאומרת שכאשר אדם עסוק וטרוד במחשבות על חייו זה מביע למצב בו הוא מעמיס על הלב. והעצה של השם היא בעצם קום! תעשה! תפעל! כלומר תתעסק פחות עם מחשבות הלב שמיגעות אותך כי השם אומר שצריך לקום ולפעול שזה בעצם המרפא ליגון של הלב.
לנה, אהבתי את הפרשנות שלך לפסוק, אני חושבת שזה בדיוק מה שעונה על "תפיסת ה'אני'" ברגע שתפיסת ה'אני' שלך רואה ומאמינה שגם בך יש אלוהים (כי את חלק מהבריאה ונבראת בצלמו) אז הפסוק יכול להשתמע גם לכיוון הזה.
לפעמים מאוד קל לקחת משפט שנשמע טוב, ולשכנע אנשים להאמין בו, מבלי לשים לב למילים או למכלול כולו. ההסתכלות על פסוקים מהתנ"ך לא יכולה להעשות על בסיס פסוק אחד או מילה אחת.
