עונה 2 פרק 4

הלדין

New member
הדברים שאנחנו עושים עבור האהבה...

הסיפור של רמפל ואשתו טראגי כמעט בקיצוניותו. אני מעריך שנישואיהם היו שידוך כפי שמקובל לפעמים כשלא מוצאים את אהבת האמת שלך. אמו של ג'יימס ניסתה למצוא עבורו שידוך כך שניתן להניח שזה מקובל בתרבות הזו. בין השורות אני מניח שקיליאן ג'ונס הוא הסיבה לכך שמילה לא לקחה את ביי איתה. אני מסוגל לדמיין אותו אומר לה שאין מקום לילדים על ספינתו. די ברור שבעוד מילה אוהבת את ביי, היא אוהבת יותר את הוק. ובהתחשב בטבע הקיצוני יותר של אותו עולם, היא לא יכלה לקחת איתה את בנה. מילה חיפשה גבר אמיץ ומצאה אותו בהוק ולו בל מחפשת גבר עדין ורוצה להאמין שהוא קיים מתחת לכל השכבות הללו אצל רמפליצקין. (הדבר המשותף לשניהם הוא סימפתיה. רק הדרך בה היא עובדת שונה. בל מרחמת על דברים. רמפליצקין נהנה לגרום להם לסבול. שניהם גם נפגעים בקלות כפי שרואים פה. אם בל הייתה מרושעת, היא הייתה, ככל הנראה, דומה מאד לרמפליצקין בדרכו אם להתייחס לדיון שהיה פעם.)
האם רצח אשתו היה מוצדק? ייתכן והאיפור שלו לא היה משהו באותה סצנה אבל הוא כמעט נראה אנושי כשהוא מוציא לה את הלב. היא פגעה בו כמה וכמה פעמים. הוא כבר הרג על דברים יותר מפגרים קודם כך שלהרוג את אשתו החצופה זה עניין של מה ומה עבורו. יש את העניין שקל לו נורא להאמין להוק שמילה מתה כמו שהוא האמין לרג'ינה שבל מתה. כמו שהוא אומר לבל, הוא פחדן ולא רצה להתעמת עם האפשרות הפחות נוחה שלא אוהבים אותו.

הוק נראה כאדם חזק יותר והעובדה שהוא בולע את הכאב שלו אחרי פרק זמן קצר מעידה, לדעתי, יותר על שליטה עצמית גבוהה ופחות על חוסר ריאליזם. הוא מקרין סביבו כח ועוצמה וזה מה שמשך את מילה אליו. יותר מזה, להבדיל מהוק של "פיטר פן" שחושש כל חייו שהקרוקודיל יאכל אותו, הוק הזה מחפש להרוג אותו. גם ההערה שלו לגבי כך שהפיראטים צריכים חברה מעניינת לאור הרצון שלהם בספר עצמו בדמות אם. לעומת זאת, רמפל לא מקרין כח ועוצמה אלא סוג של חלקלקות נחשית שלא מעוררת יותר מדי אמון כך שהוק הוא מציאה טובה יותר גם פה מנקודת המבט של מילה.

לגבי אביה של בל, אני לא חושב שהוא עשה את זה - למחוק את זכרונותיה של בתו - מאהבת בתו אלא יותר מרצון לנקום ברמפליצקין על כל המרור שהוא האכיל אותו. אם הוא לא היה שקוע כל כך בשנאתו, הוא היה רואה שבל כבר נמצאת במצב המתאים להסיתה נגד "אהבת האמת" שלה. בפועל, הוא רק סייע לקשר ביניהם. כמו שבל אמרה, הם מאד דומים בדרך שהם פותרים בעיות והדימיון של רמפל לאביה הוא באמת נקודה לזכותו בעיניה, יש להניח.
 
אני מאוד אהבתי את הפרק

הסיפור של מילה מאוד נגע לליבי. מצד אחד אני לא מבינה אך אימא יכולה לעזוב את הילד שלה. הלב שלי מתכווץ שאני חושבת על ילד בלי אימא, כי היא פשוט החליטה לעזוב אותו. אני יודעת שכל אישה בנויה אחרת, אבל הקשר בין אישה לבין הילד שיצא מתוכה הוא הקשר הכי חזק בעולם והכי מחייב בעולם. יכול להיות שהיא לא הייתה באמת בנויה להיות אימא, וכמו שכתבת יכול להיות שהיא אולצה להתחתן עם רמפל ובאי הוא תוצאה של נישואין ללא אהבה, מה שיכול להסביר אך היא עזבה אותו. אני גם יכולה להבין את הרצון שלה להיות נשואה לגבר חזק שנותן לה הרגשת ביטחון. אולי זה נשמע שובינסטי, אבל אני לא הייתי יכולה לחשוב על חיים במחצית חדל אישים כרמפל.
להוק יש קסם לא מהעולם הזה, הוא שמרנטי ומיסתורי בטירוף, ומילה מצטיירת כנפש חופשיה מצד אחד, וכאישה שמחפשת גבר שיטפל בה. הוק טיפל בה. האם הרצח היה מוצדק? לפי סגנון החיים הימי ביניים בFTL כן. לפי החוקים של רמפל אז ברור שכן, כל מי שפגע בו צריך להיענש.
אני גם חושבת שכמו שנשים רוצות גבר חדש שיתן להן הרגשת ביטחון (מסייגת כמובן שלא כל הנשים....) אז גברים מחפשים משהי שתטפל בהם (ושוב מסייגת שלא כל הגברים). שמעתי כבר הרבה פעמים שגברים מתייחסים לאישה שלהם כמזכירה, כאימא, כמי שבילעדיה הם לא היו מסתדרים, אז באופן מסויים אישה היא דמות אם עבור גבר.

אני לא סובלת את בל. בפרק הזה היה הייתה מרגיזה בצורה נוראית. גם באגדה המקורית וגם בגרסא של דיסני היא הייתה אישה חזקה שידעה מה היא רוצה, ולא דמות מסכנה שרק מתחננת שיאהבו אותה וישתנו בשבילה. היא מסכנה מידי, נזקקת מידי, ילדותית מידי. מאוד שמחתי שבסוף הפרק היא קצת חזרה לעצמה וביקשה להיות יותר עצמאית ולגלות מי היא באמת. הילדה הקטנה של אבא? האישה שהקריבה את עצמה עבור המדינה שלה? האישה שהתאהבה בצורה עיוורת במפלצת ומתחננת לאהבתו? אהבתי גם לראות שרמפל הבין שבל צריכה למצוא את עצמה לפני שהם יוכלו להיות זוג אמיתי. מרגיש שהוא גם מתבגר קצת ומתחיל להבין שלפעמים כדי לקבל מה שהוא רוצה הוא צריך להרפות
 

הלדין

New member
זה היה ציטוט מ-'שיר של אש ושל קרח'

אני לא חושב שאת צודקת לגבי בל. ברור לה מאד מה היא רוצה ומה המצב עכשיו. הבעיה היא שהיא לא באמת מכירה מישהו מסטוריברוק ואין לה מושג איך להסתדר בעולם החדש. היא הייתה גם בבית משוגעים עשרים ושמונה שנה ואני לא בטוח שהיא שפויה לחלוטין. עם הזמן היא עשויה לרכוש את המיומנויות והקשרים אם רמפליצקין ייתן לה את מרווח הנשימה הנחוץ. רמפליצקין אכן משתנה למענה. הוא לא הפך אף אחד לחלזון כדי להבהיר שעם כל התיעוב נגדו, זה לא הזמן לשחק במשחקים ילדותיים. וכדרך אגב, הסצנה עם כיפה היא אותה סצנה עם רובי בפרק "המחיר של גולד" בה היא מגינה על חברתה. אפשר לראות שצ'ארמינג הוא, כנראה, טוב יותר ביחסי אנוש מאמה בכך שהוא מצליח להוציא ממנה את האמת בפגישה הראשונה ביניהם.
והאם זה רק אני או שגולד נשמע כמו רמפליצקין בפרק הזה?

גם קיימים מחקרים שמוכיחים שגברים לא אוהבים לגדל ילדים של גברים אחרים. מילה הצטיירה לי כאישה חלשת אופי שהוקסמה מהכריזמה של הוק. כמו שאמרתי קודם, סביר להניח שהוק התנה את חייה איתו בכך שתשאיר את ביי עם רמפל. ובהתחשב באופציות, מילה בחרה בהוק על פני בנה. אני לא רואה אותה מוותרת מיוזמתה על ביי. זה גם מתאים מאד לדמותו של הקפטן שהוא לא באמת אוהב ילדים. אחרי הכל, אויבו הגדול ביותר הוא ילד...
 
רק בפרק הזה

בל מתחילה לעשות עבור עצמה דברים ולהבין מה קורה. בעונה הראשונה היא הייתה נורא ילדותית, וגם אם היא ידעה מה היא רוצה, היא ממש לא התנהגה כמו אדם מבוגר שלוקח מהחיים את מה שהוא צריך ורוצה, אלא כמו ילדה שנקלעת לסיטואציות וכולם מחליטים עבורה. אני חושבת שרמפל, ממש כמו בל, החליט שהוא צריך גם להשתנות, ולא רק עבורה. כל ההוייה שלו היא למצוא את באיי. ואם הוא ימשיך להתנהג בצורה מאוסה ושתלטנית (הוא ממש bully) לא בטוח שבאיי ירצה להיות איתו בקשר, אחרי הכל, באיי עזב אותו בגלל שהקסם שינה את ההתנהגות שלו והוא הפך לאדם בילתי נסבל. אני רואה המון קווי דימיון בין בל לבאיי, ולמערכת היחסים של רמפל איתם.
אני מאוד מסוקרנת לראות מה יקרה עכשיו לבל, לבל ולרמפל, ולרמפל, ואך התהליך שבו הם התחילו ימשיך.

ההתרשמות שלנו ממילה היא שונה. אני לא חשבתי שהיא חלשת אופי בכלל, אלא מיואשת ממסלול חייה והיא חיפשה נואשות חיים חדשים. קצת מזכיר לי את התקופה בה אנחנו חיים. המון זוגות מתגרשים, הורים נטושים את ילדהם (או שלא) לטובת בני זוג חדשים או חיים שהם רוצים לעצמם. חוץ מנטישת הילד שלה, אני לא רואה פסול בהתנהגות שלה. ואפילו להפך, כל הכבוד לה על האומץ לשנות ולרצות משהו מעבר לאומללות בה היא הייתה שקועה.
 

הלדין

New member
מממ...

עליך לזכור שבל נכנסה מיוזמתה לחיים עם רמפליצקין. היא הסבירה לו אפילו באותו הפרק שהיא רצתה לחיות מעבר לחיים שייעדו לה. ב-"שבורה", היא מצאה את עצמה בארץ נכריה, ומסיבה זאת, היא שבה לרמפליצקין כשהיא יודעת היטב מי הוא. החלום בתחילת הפרק הנוכחי מעיד על ההבנה הזאת. היא הבינה את זה ברגע שהוא השיב את הקסם לסטוריברוק. לגבי מר גולד, אני חושב שזה אפשרי גם משום שהוא עדיין לא קיבל בחזרה את מלוא כוחותיו ואת הקללה הכרוכה מאחוריהם אבל כן הסיבה לשינוי הזה ברורה. לגבי מילה, בכנות, היא בחרה את הבחירה הקלה
עבורה. אין ספק שאף אחד לא מייחל לה חיים אומללים לצדו של רמפליצקין אבל ניתן לראות שעם העידוד הנכון, הוא יכול לעלות על הדרך הנכונה גם באיחור של שלוש מאות שנה. על כל פנים,
אני מסכים שהיא עשתה את הדבר הנכון עבורה - להיות אשתו האהובה של זכר אלפא כריזמטי ומקובל על החברה במקום להיות אשתו של האומגא העלוב שכולם יורקים עליו.
 
פנטזיות של ילדה

שלא עזבה את הבית מעולם, הייתה צייתנית בלי להניד עפעף, מאורסת לבחירה של אבא שלה. היא הקריבה את עצמה למען הארץ שלה (או הטרטוריה שלהם בFTL), אבל היו לה חלומות. אומרים שלא בוחרים במי מתאהבים, אבל אני לא מסכימה בכלל עם הקביעה הזו. אני חושבת שבל ראתה ברמפל הזדמנות כפולה.
בתור בחורה צעירה ורומנטית, שיודעת שהיא נועדה לדברים גדולים בחיים, היא רוצה לבלוע את החיים. אבל היא צעירה ונאיבית, וכמו כל הצעירים היא גם אופטימית חסרת תקנה ומאוהבת חסרת תקנה ומאמינה שרק היא מסוגלת להביא לשינוי המיוחל ברמפל.

אני חושבת שמאז שהקללה נשברה, והיא הבינה מה קרה לה לפני 28, היא נאלצה להתבגר בין לילה. תהליך ממש לא קל אבל פוקח עיניים. לפעמים החיים מאלצים אותנו להתמודד עם הדברים גם שאנחנו לא מוכנים להם, ואז האופי האמיתי שלנו מתגבש. אני מאמינה שמעכשיו נראה שינוי בבל, אני חושבת (מקווה בכל אופן) שהיא תתחיל להתנהג כמו אישה, ולא כמו בת נוער עיוורת מ- puppy love
 

הלדין

New member
זה ציטוט מ-'משחקי הכס'

ג'יים אומר את זה כשהוא משליך את בראן אל מותו לאחר שהילד תפס אותו ביחסים אסורים עם אחותו התאומה.
 

Macphista

New member
כן

אבל רק אתה השתמשת בציטוט הזה או שזה גם היה בonce?
אני שואלת אם יש כאן ציטוט של סדרה אחת באחרת.
 

הלדין

New member
הציטוט התאים לי ככותרת לביקורת.

הציניות מאחורי הביטוי הזה איננה מתאימה לרוח השורה על "עד עצם היום הזה" כך שאני לא חושב שהוא יופיע שם אי פעם.
 
למעלה