מאפיינים פיזיולוגיים
הזיקית הים-תיכונית יכולה להגיע לאורך של עד ל-35 ס"מ. כידוע, היא יכולה לשנות את צבע עורה על ידי פיזור או ריכוז של הפיגמנט מלנין בתאי הצבע (כרומטופורים בעור), אם כי הדבר לא תלוי רק בצבעי הסביבה אלא גם בטמפרטורה ובמצב-רוחה של הזיקית: זיקית צעירה נוטה להיות צהבהבה-אפורה כשהיא ישנה על עץ; זיית שבעה ומרוצה מופיעה לרוב בצבע ירוק - וזיקית מוטרדת או כועסת היא כהה מאוד. זיקית רעבה או זיקית שקר לה נוטה להצהיב.
גוף הזיקית פחוס. ארובות העיניים בולטות מעל לראש; העפעפיים התאחו לכיסוי המכסה את רוב העין חוץ מהאישון, והעיניים חופשיות כל אחת להתנועע בחופשיות. הדבר מאפשר לזיקית לסקור את סביבותיה בחיפוש אחר מזון וטורפים, אך להתמקד ולהגיע לראיה ספקטרוסקופית (תלת-מימדית) כאשר היא "ננעלת" על הטרף בשתי עיניה, מה שמאפשר לה לשלוח את לשונה בדיוק רב.
הזיקית פעילת יום וישנה על עצים ושיחים בלילה. בבוקר היא כהה והיא מבהירה עם התחממות היום. לזיקיות מבנה רגל המותאם במיוחד ללפיתת ענפים, עם אצבעות המחולקות לשתי קבוצות מנוגדות. גם זנב הזיקית גמיש ומשמש ללפיתת ענפים ולעזרה בטיפוס על עצים.
הזיקית הים-תיכונית אינה מאריכה ימים והיא חיה כ-3 שנים בממוצע.