שלי
1. פרוייקט מסויים, בקבוצה בעלת נושא מאוד חשוב וקרוב לליבי - יצא לפועל.
הרוב בזכותי וזה עשה לי ממש טוב ונעים בלב.
2. למרבה השוליות - הבננה שניסיתי לסיים לפני מספר רגעים ללא הצלחה
כי היא לא הייתה רקובה מספיק(בשלה) והטעם שלה היה בוסרי מדי
3. קטע וידיאו הפעם, דווקא - מיומני הערפד.
זה היה נורא כואב ועצוב איך שהוא לא רוצה אותה יותר בחייו
ולמרות שיש לזה סיבה מוצדקת, ושזה לטובתה - זה עדיין - כואב, ועצוב.
4. בננות אחרות שהיו על גבול רקובות(בשלות מאוד) ועשו לי ממש טוב
מבחינת זה שאני לא מרבה לאכול פירות, ואלה שאני כן אוהבות זה מבחר
מאוד מצומצם אז כשאני נופלת על בננות בשלות מאוד זה מאכל אהוב
5. טוב, משהו חיובי מתקדם בפן הזה והשבוע החלטתי להתחיל עם יומני
הערפד ואבודים, קודם יומני הערפד - מודה, חיפשתי תחליף הולם לדם אמיתי
ותקופה ארוכה שהתעלמתי והדחקתי את יומני והפעם פשוט נתתי לזה
לזרום ואני ממש נהנת. מיותר לציין שדיימון...
ואז אני נזכרת
שאם קיימים ערפדים במציאות הם בטח רחוקים מלהיות ככה וחוזרת לדיכי שלי
בנושא
אבודים - מי היה מאמין! אני, אבודים - נה, אבל זו באמת סדרה ממש טובה
וכזו שקלעה בדיוק למה שאני אוהבת.
6. אני מאמינה שכנראה כל דבר על-טבעי יכול להיות קיים ולגבי ערפדים
יש סיכוי, לא גבוה אבל יש. אין לי הוכחות לזה אבל אני לא בעד
להכחיש את קיומם כי לא הייתי רוצה שאנשים יכחישו את קיומי - באותה מידה.
וגם, מודה שיש לי פטיש מסויים לערפדים, העולם הזה מאוד קורץ(לפחות
מה שמראים לנו בסדרות, אם זה נוראי ודוחה לגמרי מימה שמראים שם אז לא)
אבל אין לי דרך לוודא זאת אז בנתיים נהנת מסדרות ערפדים
שמאוד עושות לי נעים בלב ובעיקר גורמות לי לחשוב שמה שאני אוהבת ורוצה
הוא בסדר. בגבול הטעם הטוב.