הסבר לגבי הסכנות שבחיסונים
כמה הסברים מדוע המקרים הקשים ביותר של שפעת שראיתי בקליניקה הינם של מטופלים שקיבלו חיסון.
חיסון אשר ניתן באופן מלאכותי בעצם "מרדים" את המערכת החיסונית הטבעית שלנו...כלומר במקום שמערכת החיסון שלנו באופן טבעי תתחסן ע"י "הכרות" עם הסביבה (גם אם ה"הכרות" כוללת הדבקות קצרה במחלה) בא החיסון המלאכותי ואומר לה "אין צורך, את יכולה לנוח". מצב זה בו מערכת החיסון הטבעית שלנו הופכת "רדומה" ולא נמצאת באינטראקציה והכרות עם הסביבה הופך אותה לחלשה ויעילה פחות. ולכן חיסונים בעצם לטווח ארוך מפחיתים את יעילות מערכת החיסון הטבעית שלנו.
וכך ככל שמערכת החיסון הטבעית הופכת חלשה יותר ונתלית יותר על חיסונים מלאכותיים הופכים אנחנו לבריאים פחות ומועדים יותר, עד לשלב בו כל חולי קל (שפעת למשל) יכול להסתבך ולהגיע למצב מורכב וחמור.
חיסון תמיד צריך להישקל לפי כמה פרמטרים:
מידת הסיכון שבאי-ההתחסנות: כלומר עד כמה אנו נמצאים בסביבה בעלת פוטנציאל מדביק ועד כמה המחלה בה אנו עלולים להדבק מסוכנת...למשל פוליו, שחפת, שפעת...כל מחלה עם מידת הסיכון שלה ובהתאם מידת הנחיצות של החיסון
מידת הנזק שבחיסון: מלבד הנזק הכללי למערכת החיסון הטבעית הרי שחיסונים מסוימים הינם בעלי פוטנציאל "סכנה" גבוה במיוחד....למשל הקשר שבין MMR ותופעות הספקטרום האוטיסטי,
מצב בריאותו של המטופל: עד כמה מצב בריאותו של המטופל "שביר" כך שכדאי לחסן אותו , שהרי כל מחלה קטנה יכולה להיות מסוכנת עבורו..
אני ממש לא מזלזל בחיסונים אלא מנסה להתייחס אליהם דווקא ברצינות, לתועלת האפשרית אולם בהחלט גם לסכנות.
אנסה מאוחר יותר להעלות מאמר המסביר בהרחבה יותר על חיסונים