חמוטל, מתאמנת באומנויות לחימה משולבות
1. שם: חמוטל
2. ענף הספורט שלי: אני עוסקת באמנויות לחימה משולבות, הכוללות קרטה, אגרוף קלאסי, אגרוף תאילנדי, קצת הגנה עצמית וקצת ג'יו ג'יטסו, כך שמדובר בחוויה מאוד מגוונת. באימונים עצמם אנחנו לא עוסקים בכל התחומים בבת אחת, אלא בכל פעם לומדים דבר או שניים מתחום מסוים – אימון אחד יכול להיות מוקדש לכמה אמנויות לחימה או לכמה אספקטים טכניים או קרביים של אותה אמנות לחימה (ובנוסף גם לדברים כמו כוח, כושר וגמישות). במשך רוב האימון אנחנו עובדים בזוגות על תרגילים ספציפיים וברוב האימונים יש גם קרבות חופשיים.
3. ממתי את עוסקת בתחום? כנראה שתמיד נמשכתי לאמנויות לחימה ואפילו הלכתי לחוג קרטה במשך שנה בין גיל 12 ל-13, אבל העיסוק הרציני שלי באמנויות לחימה התחיל לפני כתשע שנים.
4. איך ולמה התחלת? במשך המון שנים הרגשתי שספורט זה לא בשבילי – הייתי הולכת לחדר כושר אבל לא מתמידה ולא התחברתי לאף ענף ספורט שהכרתי. אבל לקראת סוף שנות העשרים לחיי החלטתי שאני צריכה קצת לצאת מהבית, להכיר אנשים ולהזיז את הגוף, אז נרשמתי לחוג קיקבוקסינג. החלק האירובי של כל העסק הזה עדיין די נתפס בעיניי כעינוי, אבל החלק הקרבי קסם לי מאוד. כמה שנים מאוחר יותר התחלתי להתאמן בקיקבוקסינג ואגרוף תאילנדי כאמנויות לחימה של ממש, ולא רק כאמצעים לשפר את הכושר ולשרוף קלוריות, ואז התחילה ההתמכרות האמיתית.
5. מה מושך אותך בספורט הזה? אני מרגישה שהעיסוק באמנויות לחימה נותן לי הרבה כוח. אני מרגישה מאוד חזקה בזכותו. הידיעה שיש לי כלים פיזיים ונפשיים להגן על עצמי ויכולת לגרום נזק לתוקף פוטנציאלי מרגיעה ומעצימה אותי. אני אוהבת את כל האסטרטגיה המעורבת בלחימה – היא דורשת הרבה שימוש בראש, לא רק בגוף. וחוץ מכל הדברים האלה, אני חייבת להודות שאני אוהבת את זה שזה ספורט שנחשב גברי, כי אני אוהבת לשבור מוסכמות ולא להתאים לסטריאוטיפים המקובלים לגבי נשים.
6. איזה יתרונות יש להיותך אישה בספורט הזה? שאני לא יכולה לחטוף מכה בביצים? האמת שקשה לי לחשוב על הרבה יתרונות. בעיקרון נשים נוטות להיות יותר גמישות ולזוז באופן יותר קליל, אבל זה לא כל-כך נכון לגביי.
7. איזה חסרונות? אני פחות שרירית, פחות חזקה ופחות גבוהה מרוב שאר המתאמנים, ואלה גורמים שיש להם חשיבות בקרבות. יש גם עניין פסיכולוגי – גברים שעובדים איתי הרבה פעמים מתנהגים איתי אחרת כי אני אישה – נזהרים עליי יותר מדי ודברים כאלה. ומהצד שלי – לפעמים אני מרגישה שאני קצת על תקן נציגת המין הנשי, אז אני מנסה כל הזמן להוכיח את עצמי ונזהרת לא להיתפס כמפונקת, ואני לא תמיד יודעת איפה עובר הגבול ומתי לגיטימי להגיד שאני באמת לא יכולה לעשות את כל מה שגברים (במיוחד צעירים ואתלטיים ממני בהרבה) מסוגלים לעשות או לספוג את מה שהם מסוגלים לספוג.
8. מה הכי מאתגר אותך בספורט שלך? המון דברים – צריך בשבילו קואורדינציה טובה, וזה דבר שמעולם לא התברכתי בו. אני שמאלית, וזה אומר שהרבה דברים אני צריכה לעשות הפוך לגמרי או סתם שונה, כי באמנויות לחימה יש חשיבות מה היד והרגל הדומיננטיות. בג'יו ג'יטסו יש הרבה מגע פיזי עם היריב, וזה דבר שקצת לא נוח לי איתו. ויש גם פחד מכאב ומפציעות, שצריך ללמוד לחיות איתו ולא לתת לו לעצור אותך.
9. מה ההישג הכי גדול שלך עד כה? לפני כמה שבועות עשיתי מבחן לחגורה כחולה, שזו כבר חגורה ממש מתקדמת (חמישית מתוך שבע) ומשהו שמאוד רציתי להגיע אליו. כשהצטרפתי לקבוצה הנוכחית שלי היינו שמונה בנות, אבל עם הזמן הן עזבו ואני נשארתי היחידה מהוותיקות ומכולנו אני היחידה שהגיעה לחגורה כחולה, אז אני מרגישה קצת כאילו שברתי איזו תקרת זכוכית מקומית (אם כי יש לציין שלקבוצה שלי יש מאמנת, והיא חגורה שחורה).
10. לאן את שואפת? עד לפני כמה חודשים התשובה הייתה חגורה כחולה, אבל מכיוון שכבר השגתי את זה, אני צריכה לחשוב על מטרות חדשות. בעיקרון הייתי שמחה להגיע לחגורה שחורה בסופו של דבר, אבל אני לא יודעת עד כמה זה ריאלי בהתחשב בגיל שלי. אז נראה לי שבינתיים פשוט אמשיך להתאמן ברצינות ולקוות שהחיים והגוף שלי יאפשרו לי להמשיך עוד הרבה שנים.
יש לכן עוד שאלות לחמוטל? שרשרו כאן!
