איך לדעתכם ניתן לשפר את התדמית שלנו

sher2004

New member
איך לדעתכם ניתן לשפר את התדמית שלנו

משמיצים אותנו בתקשורת: "חוטפי ילדים", "רשעים", השכר שלנו נמוך, הזכויות שלנו נרמסות ועוד...
מה לדעתכם ניתן לעשות על מנת לשנות את התדמית שלנו כלפי הציבור הרחב?
 

sher2004

New member
לדעתי -


*צריך שתהיה שקיפות של השכר המגיע לנו במקומות פרטיים.
*צריך להתראיין בכלי התקשורת ולהסביר את המצב הקיים: חוסר תקציבים, חוסר כוח אדם, משכורת נמוכה.
*צריך להתעקש במקומות עבודה על הזכויות המגיעות לנו כגון: קרן השתלמות.
*צריך להילחם בתופעה שקוראת ברשת- השמצות של אנשים פרטיים כנגד העובדים הסוציאליים על ידי כתיבת תגובות עינייניות.
*מה האיגוד של העובדים הסוציאליים עושה למעננו?
 
ולדעתי

בנוסף לכל אלה, יש לארגן הפגנה המונית של כל העוסים ותומכהם בקהילה, והפעם על הנושא הזה של ההכפשות וההשמצות באינטרנט ובתקשורת ועל כך שהממשלה מתירה דבר כזה.
 

KFIRB

New member
לגבי האחרון

כלום , גורנישק דה גורנישט.

עם כל הכבוד לצפרא, כמה זמן לוקח לה להתארגן?

הם כתבו מכתבים,
היא התראיינה בקול ענות חלושה (רק לעיתון אחד באינטרנט).

רק להשוואה , תראי מה אילנה כהן אחת עושה בשביל האחיות ולא מעט שנים...
 

ספטימה

New member
אני הכי נפגעתי מחברי כנסת שמתבטאים בצורה כזאת

והתחושות שעלו בי בתקופה האחרונה, זה שצריך בצעד הפגנתי להחזיר את כל המינויים על פי חוק - חזרה לממשלה.
אם הממשלה והכנסת, ששלחו אותי ואת כל העו"סים לעבודה לא נותנים לנו גיבוי מול המתקפה משולחת הרסן שאנחנו סופגים - אז שלום ותודה. אנחנו יותר לא שליחים של המדינה.

וברמה המקצועית, אני לא כל כך יודעת איך לעשות את זה בפועל, אבל זה באמת בעיה שכל האחריות בסופו של דבר נופלת על אדם אחד. זה לא תקין. צריך איכשהו לבנות מנגנון שבמצעותו יותר אנשי מקצוע, ולאו דווקא עובדים סוציאליים, ישאו באחריות של החלטות כגון הוצאת ילד מהבית.
 

KFIRB

New member
אבוי למקצוע חברתי שלא יודע לבצע פרטיקה חברתית

חבר'ה אין כבר עבו"ס פרטנית ועבו"ס קהילתית, כולנו צריכים להיות הכל ביחד.

אם ברמה המקצועית את לא יודעת מה עושים (וסליחה , זו לא רק את ... זה המון עו"סים בעיקר כאלו שהוכשרו בבר אילן והמכללות שלה ודומיהם המבצעים הפרדה בין קהילתי לפרטני , המקדשים את הפרטני על הקהילתי וכו') זה עצוב, אנחנו המקצוע שצריך ללמד אחרים עבודה קהילתית מהי, ואנחנו לא יודעים מה לעשות ברמה המקצועית?

שביתה של כלל שירותי הרווחה ?

אי הגעה המונית למשך שבועות על גבי שבועות לביה"ד למשפחה ולנוער?

ליצור פקקים במערכת, זוגות לא יוכלו להתגרש בלי התסקירים שלנו, לא יהיו הסכמי משמורת , לא נשרת משפחות שרוצות הגנה על קשישים, הגנה על ילדים, נפעל כמו החברים שלנו מהמרפאות לבריאות הנפש, כאשר אדם יגיע אליהם ויספר על מחשבות אובדניות או יספר על החמרה או יאיים באובדנות, הם ישלחו אותו למיון פסיכיאטרי.... אז אנחנו נשלח אותם למיון כללי ושישברו את הראש....אולי כשמחלקות הילדים יהיו מפוצצות במקרי רווחה , וכשהמורה, הגננת, היועצת יראו מה זה להתמודד בלעדנו הוא יתחילו להעריך את העבודה שלנו?

נכון זה להפיל את העבודה שלנו על מישהו אחר שלא יותר מוערך מאיתנו בשרשרת המזון המקצועית, אבל כשיש מקרה אלימות נגד רופאים, משביתים את בית החולים, אנחנו צריכים להשבית את המערכת , להגיש תלונות נגד ח"כים למשטרה על הסתה, לא פחות (מזה הם לא מוגנים) ואם הדברים נאמרו בועדה או או ע"H בעל תפקיד, עלינו להגיע לישיבות הועדה ולפוצצה בקהל , אפילו להיכנס ולעמוד בשתיקה ובמחאה ולא להסכים לשבת.

אנחנו אחראים לכך שהאחריות נפלה עלינו, לא הממשלה, אנחנו הבאנו את זה על עצמנו ולכן רק אנחנו יכולים לשנות את המצב- די לקורבנות העצמית שלנו.
 

BellA עלמה

New member
אני לא עו"ס אבל

מה שאני חושבת
זה להיכנס לכל מקום שבו משמיצים עו"סים ולנסות לנהל דיון ..
למשל אני נתקלתי בדיון בFB על "חטיפת" ילד מאימו על ידיד פקיד סעד .. ההשמצות שרצות שם פשוט דוחה בעיניי..
כן לפעמים קורים טעויות שאותם צריך לבדוק לעומק וכן יש מקרים מצערים כאלה ואחרים ..
אבל מפה ועד השמצות גורפות זה ללכת רחוק מידי


נב שוב אני מדגישה .. אני לא עו"ס ואין לי קשר לתחום הספציפי .. אני כן עובדת עם ילדים ונוער בצורה כזו או אחרת
 

BellA עלמה

New member
אשמח לתת קישור

שמתרחש עכשיו בFB למי שרוצה במסר פרטי
לא על גבי הפורום
 
האיגוד האיגוד האיגוד!!!!!!!!!!!!!

אצלנו כל שני וחמישי מתקבל מכתב תמיכה מלכת רווחה זו או אחרת
וואלה מה אגיד זה פשוט פאתטי!!! כי זה לשכנע את המשוכנעים....
האיגוד באשרה של צפרא חייב!!! לצאת לתקשורת ולדבר על ההשמצות
לאפשר שיח פתוח של עוסי"ם עם הציבור.
המצב שלנו לא טוב, אצלנו אנשים שפונים לקבל שירותים מביעים חששות לערב את שירותי הרווחה.
 

niva99

New member
יוקרת המקצוע - מעבר לשכר

אם משמיצים את המקצוע- להתייצב בראש מורם ולא לחשוש להגן (כמו שקרה כאן בפורום).
 
טור דעה רלוונטי לנושא:

http://www.socialwork.org.il/שוברת-את-זכות-השתיקה

"ואז אני מגיעה לרגע ההוא אתמול ואני חשה את הבושה. והבושה הזו אומרת לי כמה דברים. היא אומרת לי שעולם העבודה הסוציאלית והעובדות הסוציאליות בישראל צריכות לקחת את ההזדמנות שניתנת לנו עכשיו לבחינה וברור עצמי. בחינה עצמית בכדי להבין איך אנחנו מפסיקות לשתוק ומתחילות לדבר, ואם אנו חשות שלא שומעים אותנו לשאול איך ניתן לייצר מצב שישמעו אותנו. אנו צריכות לחשוב טוב טוב איך אנחנו מתווכות את מה שאנחנו עושות ואיך אנחנו מסבירות החוצה מהי הפעולה של עובדות סוציאליות בלי להיתקע בתוך הבינריות של להיות "המלאכית המושיעה" או "חוטפת הילדים"...

מאת עו"ס נור שמעי, שהיה לי העונג והכבוד ללמוד ממנה ואיתה
 

KFIRB

New member
האם אנחנו מכבדים את עצמנו?

נתחיל בפורום הזה,
מעט מאוד הודעות...
רוב ההודעות הן ע"י סטודנטים לתכניות ההשלמה בארץ.
רובם רוצים להיות הפרוייד הבא בקליניקה פרטית .
כולם שואלים על פסיכותרפיה ואיך נהיים "עו"סים קליניים" [אגב הגדרה שהן החוק (חוק העובדים הסוציאלים 1996) הן המועצה לעבודה סוציאלית והן האיגוד לא מכירים בה: יש עו"ס מומחה בבריאות הנפש, יש עו"ס מומחה בשיקום, בבריאות וכך הלאה, אין עו"ס קליני -דבר שאגב מנוגד לקוד האתיקה והועדת האתיקה באיגוד ובחוק].

אני חונכתי בתכנית ההשלמה באב"ג (ועדיין מתחנך בתואר השני שלה), וכאן שחור על גבי מסך, אני אומר תודה לאוניברסיטה : לא על הגניבת כספים שלקחו על ההכשרה, גם לא על ההכשרה המעשית שנגדה לא פעם את מה שנלמד בכיתה . אלא תודה על החינוך שנתנו לי לעבודה סוציאלית אמיתית!!! נכון יש עדיין בכירים במחלקה שאומרים שתכנית ההשלמה היא קיצור דרך לפסיכותרפיה, אך לעומתם יצא לי לשמוע אנשים אחרים שהם מכירים את האחראים בוועדת הקבלה, שהם מאוד מתנגדים לקבל "פסיכותרפיסטים בפוטנציה".
אותי לימדו וחינכו בדומה להרבה מכללות ואוניברסיטאות בארץ, את היסודות ההיסטוריים של המקצוע, את הערכים, את הגישות השונות ובעיקר את הגישות הלא מסורתיות (ביקורתיות ) במקצוע. מדהים איזו דרך מעגלית עשה המקצוע- מג'ין אדאמס מהבתים השכונתיים ועד לימינו אנו לגישה הדוגלת בקולו של הפונה והכוחות החברתיים המופעלים עליו - בדרך כל גישת הפתולוגיה (שעדיין נמצאת לצערי במקצוע) , החוליים המשפחתיים ועוד הולכים ויורדים. אבל משהו מתקלקל אצלנו בהכשרה, בחלום להיות פרוייד הבא, והרבה עו"סים שוכחים את היסודות , במיוחד באונ' ומכללות שעדיין מתעקשות ללמד ולהכשיר דינאמית.

הלמידה החשובה ביותר היא שלכל אדם יש קול. וכאן אני מוסיף - גם לנו יש קול. אך בגישה הדינאמית למטפל אסור להשמיע את הקול, בגישות החדשות (האינטרסובייקטיביות, האינטרגרטיביות ) למטפל יש קול ובעצם מתקיים שיח בין מומחים. הבעיה שאנחנו פוחדים להיקרא מומחים ועוד יותר פוחדים לקרוא לפונים שלנו מומחים ולהיות מודעים לפערי הכוחות בינינו.

רק מקריאה בפורום, שהפך מפורום "עובדות ועובדים סוציאלים" לפורום "לימודי עבודה סוציאלית", זה ממחיש היטב ביתר שאת , את מה שעובר עלינו במקצוע, מקצוע שרוצה להיות דומה לפסיכולוגים, ואני שואל למה? למה אנחנו צריכים קליניקות פרטיות? האם שם נעשה עבודה סוציאלית? לא!!! שם נעשה פסיכותרפיה!!! כשמקצוע רוצה להיות דומה למקצוע אחר , והוא מתחיל לקבל הדרכות ממקצוע אחר, הוא מאבד מהזהות המקצועית הייחודית לו. בשום מקצוע מקביל זה לא קיים, אחיות לא רוצות להיות רופאות, מרפאים בעיסוק לא רוצים להיות פיזיותרפיסטים וכך הלאה,

כדי לדרוש לשפר את התדמית שלנו, אנחנו לא צריכים את האיגוד, כי זו התנהגות ילדותית שהולכת לאבא ואמא שהם האיגוד שידאג לנו - התנהגות קורבנית. בשביל לשפר את התדמית, אנחנו צריכים קודם לחזק את הזהות המקצועית של המקצוע והדימוי העצמי המקצועי כפי שנור כתבה.
 
למעלה