שרשור היכרות

[יעל הנקת תאומים]

שרשור היכרות

הי נעים להכיר,
שמי יעל כהן יוסלביץ. אני אמא לארבעה ילדים, ביניהם זוג תאומים
ואני מדריכת הנקה שמתמחה בהנקת תאומים, אני מלווה אמהות שמניקות תאומים מתחילת דרכן בימים הראשונים, מקיימת מפגשי הכנה להנקת תאומים לנשים בהיריון תאומים וביקורי בית לייעוץ הנקה.

התאומים שלי, שימלאו להם שש שנים בסוף אפריל ינקו למרחקים ארוכים ואני שמחה על כך ומודה לכל מי שתמך בי.
הדרך ההתחלתית לא הייתה קלה תמיד והאתגרים היו רבים. את הפורום הזה הכרתי עוד בזמן ההיריון, אז, עוד לפני ימי הפייסבוק המטורפים, ניזונתי מהפורום השכן להריון מרובה עוברים, לאט לאט גם נכנסתי יותר ויותר לפורום הנקת תאומים,
אחרי הלידה הפורום הזה היה חלק משמעותי מחיי. קראתי בשקיקה, למדתי דרך המילים, התייעצתי עם המומחיות המקסימות שניהלו אותו, קיבלתי עידוד ותמיכה והכי חשוב – זה היה מקום שבו הרגשתי "נורמלית" ושפויה.
במשך זמן רב אחר כך, אחרי שכבר נחשבתי מניקה לשעבר, המשכתי לבקר כאן, לקרוא ולתמוך באלה שהיו זקוקות לכך אז.
בפורום הזה גולשות נשים שמניקות תאומים בדרך זו או אחרת, נשים בהיריון עם תאומים שחושבות להניק וגם נשים שהניקו תאומים בעבר ולא מצליחות "להיגמל" מזה 
אני מקווה שאוכל לתרום לכן מניסיוני המקצועי והאישי ולאפשר כאן מקום בטוח לשיחות מהבטן על הנקת תאומים, גידול תאומים ומה שביניהם...


אתן מוזמנות לספר קצת עליכן, מתי ילדתן, בני כמה התאומים, איך מניקות, איך מרגישות ועוד...

 

[Bacio]

מתחילה

אני אמא לבאנדליקו בת 3.5, ולמור ולקינמון בנות ה-6.5 חודשים (5.5 מתוקן). חוץ מזה אני סטודנטית נצחית (מקווה לסיים יום אחד) ונשואה לבן הזוג שלי

(וחרדה לפרטיות של כולם אם זה לא ברור).

את המור וקינמון ילדתי בסוף אוגוסט בלידה קיסרית-חרום-בהולה (ירידת מים + מצגי עכוז + המור הוציאה את הרגליים החוצה עד שהרופא התורן והמתמחה הסכימו שאכן הילדות לא התהפכו למצגי ראש) ומהירה מאוד בהרדמה מלאה. בצורה שאולי תפתיע רבות אני אומר שזו הייתה הלידה הקיסרית שעליה חלמתי.

הקטנות היו בפגייה 8 ימים (המור) ו- 17 ימים (הקינמון), וכל אותה תקופה בעיקר שאבתי (חד צדדי בשל קמצנות הפגייה/ביה"ח בעינייני סטריליזציה), וניסיתי להניק. במהלך השבוע הראשון אבחנו (אני ובמקביל גם האחיות בפגייה) לשון קשורה שהותרה עוד בבי"ח (בדיעבד: ממש לא בהצלחה).

אחרי השחרור (של המור), פגשתי סופסוף את היועצת המקסימה שלי, וגילינו שהמור יונקת לא אפקטיבי (וזו מחמאה). עברתי להאכלת אצבע+מזרק, וחיכינו לראות מה קורה עם הקינמון ואם דברים אולי ישתפרו לקראת התל"מ המקורי.

הם לא (הם אפילו הדרדרו). עברנו התרת לשון שנייה אצל רופאה פרטית (אגב, יש החזרים על זה מהביטוחים המשלימים וגם מהפרטיים). וא"כ שני טיפולי קרניו-סקרל. אחרי הטיפול הראשון, המצב קצת השתפר, היניקה הפכה ליותר אפקטיבית, אבל הפציעות והכאבים עוד לא חלפו. הערת ביניים: אני ממש ממליצה על הטיפול, ועוד יותר על המטפלת העדינה והקשובה.

חלף לו עוד חודש, ועוד אחד, ואני עדיין בעיקר שאבתי. הצבתי לי כ- deadline את החזרה לעבודה: אם הן לא מתחילות לינוק עד אז, אני לא ממשיכה לשאוב. שבוע לפני סוף התקופה, עברנו התרה שלישית, וה-פ-ת-ע-ה. הקטנות יונקות כמו שצריך.

מאז קצת השתפרנו, אני אפילו מניקה בו"ז (דבר שלא אני, ועוד פחות היועצת שלי, חשבנו שיכול לקרות איתן). אני מפרנסת היטב את יצרני החילבה, וכרגיל מכירות המשחה (והשקיות והרפידות) של לאנסינו מרקיעות שחקים מאז הלידה. האמת, בסיבוב הנוכחי גם פירנסתי היטב את יצרני הנרסיקר. (מה שאני לא השמדתי, הבת הגדולה שלי זרקה לתוך האמבטיה...)

all in all, אני לא יודעת אם הייתי ממליצה לאחרות לעבור את מה שאני עברתי כדי להניק (חסכתי מכן את טרגדיית המשאבה שמתקלקלת בדיוק ביום כיפור, וכו' וכו'). חופשת הלידה הזו הייתה די סיוטית, אבל אני מנחמת את עצמי במחשבה שמה שאני מעניקה להן כעת לא יסולא בפז.

בנוסף, אני חושבת שמי שכן מנסה להניק מלא, חייבת ליווי צמוד, ולהכין תוכנית עם יעדים מדידים וברי השגה, ונקודות שבהן היא תשקול את ההתקדמות (לי עזר לראות איך המצב משתפר, או לא, על בסיס שבועי).

 

[יעל הנקת תאומים]

וואו! סיפור מדהים!

תודה ששיתפת, את צודקת לגבי ליווי מלא ותכנית, זה לא פשוט...

מקווה שתמשיכו ליהנות מזה!

 

[מילקי בננה]

וואוו ! אני זוכרת אותך מפוורם הריון

איזה יופי של סיפור !! איזה כייף לראות אותך פה ולא יאמן כמה זמן עבר .....
אגב, שולחת לך מסר

 

[אמא נייחת]

מצטרפת

אמא לחמישה, התאומים בני חמישה שבועות בהנקה מלאה כמו שהיו שלושת הגדולים. טיפה יותר קשה לי הפעם - הם קצת יותר קטנים, מחזיקים פחות חזק ואני טיפה (הרבה) יותר עסוקה מכדי להתפנות רגשית להנקה בלבד אבל עדין מתעקשת. לא מכניסה פורמולה הביתה כי מפחדת שאתן לעצמי יותר מידי הקלות וכי בסופו של דבר אני אוהבת להניק ולא מוכנה שבטעות תהרס לי ההנקה.
״הגדולים״ בני חמש וחצי, ארבע וחצי ושנתיים וחצי.
מה עוד אוכל לספר? כרגע אני עדיין בשלב שכל החיים שלי זה הנקה וחיתולים, קשה לי לזכור שיש עוד משהו מעבר לזה.

 

[Bacio]

רק אומר: זה ישתפר.

 

[יעל הנקת תאומים]

את אלופה

כל הכבוד לך על הנקה של תאומים עם עוד 3 קטנים בבית... הם ממש לא גדולים.
איך את מסתדרת, יש לך עזרה?

האם את גם שואבת?

אני מאוד מבינה את מה שאת אומרת לגבי ההנקה, עם הרבה סבלנות ואורך רוח, יהיה לך גם זמן לדברים אחרים...
את תמיד יכולה להניק בו זמנית ולהקריא סיפור לילדים הגדולים.

תשמיכי כך!

 

[מחפשת בריאות]

גם אני - למרות שכבר נגמלנו...

אמא ל-4: בן 6 וחצי, בת 4 וחצי ובן ובת שנה ועשרה חודשים (תאומים, אם לא הבנתם

)

ינקו עד לפני כשלושה חודשים,

היו איתי בבית כשנה,

ישנו איתי (ועם בעלי כמובן) במיטה עד הגמילה, טוב, הגדלנו את המיטה שיהיה מקום לכולם,

ו-

אין כמו הנקת תאומים,
אין כמו הנקת תאומים בני שנה +,

מתגעגעת ממש להנקה...

ואין כמו הפורום הזה!

 

[יעל הנקת תאומים]

פרידה מהנקה

מתגעגעת... כן, הגדרת את נכון.

יש משהו חזק בלהניק תאומים גדולים, נכון?
מה הכי אהבת בזה?

מה גרם לכם להיגמל?

תמשיכי לבקר אותנו פה...

 

[מחפשת בריאות]

וואו, שאלות טובות...

אענה עליהם בהמשך באריכות.
בגדול - היכולת לתקשר איתם ולראות את הדיבור בינהם...
וברור שאני עוד כאן...