אחת הסיבות שבגללן אני מעריץ של נגר היא אכן זו

שגם כשברור לכולם שהתהילה אכן יועדה אליו, הוא עצמו עדין אינו בטוח בכך,

ורק מַפנה את ספיקו לזולת, בשאלת-יעוץ נון-שאלאנטית תמה, כמו איזה ערער-בערבה: "לי?"

וגם אחר כך, הוא עוד מואיל להודות בפה מלא למהללים: "תודה".

וגם אחר כך, הוא עוד מואיל לפטור את האחרים מהצורך להודות לו: "לא היית צריך".

עליו הכתוב אומר: ושונא תהילות יחיה.

איפה ישנם עוד אנשים כמו יחיאב ההוא, אשר היה כמו-ערער בערבה.
 

iricky

New member
תגיד

למה בהתחלה שמת מקף בין המילים ערער-בערבה, ואח"כ שמת אותו בין מילים שונות, כמו-ערער? ולמה בכלל צריך שם מקף? לא שזו שאלה מי יודע מה חשובה, אבל פשוט מעניינת אותי הלוגיקה של העניין.
 
כרצונך - אגיד, למרות שזה באמת נורא פשוט

המונח "ערער בערבה", ידוע מאד, ולקוח מתוך ספר ירמיה. לכן איחדתי את חלקיו ע"י מקף, כדי לרמוז שהכוונה היא לביטוי ידוע, ולא לאיזה צמד מילים בלתי קשורות שהמצאתי.

אבל בסוף דבריי, לא התכוונתי כלל לרמוז למקור של הביטוי, אלא התכוונתי לכך שקורא הדברים יזמזם לעצמו את השיר הידוע של שלמה ארצי, תוך הקפדה על שמירת הקצב - כדלהלן:

איפה ישנם,

עוד אנשים,

כמו יחיאב (kmo-yechiav)

ההוא,

אשר היה,

כמו-ערער (kemo-arar),

בערבה.


אמנם, בשלב הזה אתה יכול להקשות: למה שמתי מקף רק בין "כמו" לבין "ערער", ולא בין שאר צמדי המילים של השיר. אלא שאני שמתי מקף רק היכן שחששתי שהקורא יהיה עלול למעוד בקצב. ואכן, מחמת השפעתו הפוטנציאלית של הצמד התנכי הנפוץ יותר: "ערער בערבה", היה לי חשש שהקורא - ינתק בין שני חלקי הצמד "כמו-ערער" - על מנת שיהיה ניתן להצמיד את "ערער" אל "ערבה" כדי להיזכר בביטוי התנכי. אז לכן שמתי מבעוד מועד את המעקה, פשוט כדי למנוע את המעידה, זה הכל.
 

iricky

New member
וואוו, איזה יופי

אני רק מתפלא איך לא חשבתי על זה קודם. כל-כך פשוט.
 
למעלה