באיזה תאריכים בשנה פסח אמור להיחגג?

Assiduous

New member
באיזה תאריכים בשנה פסח אמור להיחגג?


כיום חוגגים פסח החל מט"ו בניסן ועד כא בניסן (כולל).
זה מתבסס על פסוק בתנ"ך ואשמח לדון דוקא בצד הלשוני של הדברים.
שמות יב, 18:
בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב: שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ:

מה אתם מבינים מהפסוק הנ"ל?

להבנתי, מכיון שביהדות היום מתחיל מהלילה (לילה יום, לילה יום, ולא יום לילה, יום לילה), לכן זה היה אמור להיות מליל י"ד ועד ליל כ"א, ולא מליל ט"ו ועד ליל כ"ב. לא כך?
 
שאלה יותר פרשנית מלשונית. ובכל זאת,

ערב הוא הזמן שבו השמש פונה אל עבר המערב, כלומר מחצות היום, ועד תום שקיעת החמה.
ואכן לפי המסורת ההלכתית החובה לכלות השאור מהבית חלה בחצות היום שלפני הפסח (ומדרבנן שעה אחת לפני חצות היום). כך השאור נעדר מהבית מתחילת הערב של יום הארבעה עשר, ועד סוף הערב של היום העשרים ואחד (סך הכול שבע ורבע יממות).

נ"ב, וכן ביום הכיפורים:
אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם....
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם.
 

Assiduous

New member
הפסוק תחילה מדבר על אכילת מצה

בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב.
כולנו מסכימים שלא אוכלים מצה בערב פסח (בי"ד ביום), אלא בלילה שאחרי 14.
&nbsp
ההוכחה שלך מיום הכיפורים חותכת, ומראה שבאמת זו שפת התנ"ך (וכנראה באופן ישיר אנחנו מושפעים ממנה, כפי החילוק שטריליאן הציגה). תודה רבה
 
טוב

אך מכיוון שלערב יש התחלה וסוף, תמיד אפשר לומר שבערב, עם תום הערב - לאחר ששקעה השמש במערב, השמש מעריבה מעבר לאופק, ואז אוכלים מצות (וכן מצאנו פסוקים שונים המתייחסים לערב כאל זמן החשכה שבא עם ערבו של יום: וּבָעֶרֶב חָתַרְתִּי לִי בַקִּיר בְּיָד בָּעֲלָטָה או: בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה). אלה מונחים לא חתוכים - מחצות ועד השקיעה, ולעתים הלילה נגרר, אך המונח "ערב", גם כשהוא כולל את שעות החשכה, תמיד מתייחס אל היום שלפניו - ערבו של יום. וכשפסוקים שונים נוקטים בשיטת זמן שונה (וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל), כך היא דרכה של שיטת הפרשנות ההלכתית ביישוב פסוקים.
 
דומני

שקראתי מאמר (או יותר נכון פרק בספר), שעוסק בקשר הזה (וכן בקשר ל"מחא" ואולי גם "למחץ" מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו). אך איני זוכר כעת היכן.
 

nevuer

New member
קוטשר מתייחס לזה ב"מלים ותולדותיהן", עמ' 48 והלאה

 
כנראה משם מוכר לי. תודה, ראובן.

ואם אני זוכר נכון (ייתכן שלא) הוא לא מזכיר שם את הדמיון בין הצמד מחץ-מחק לצמד ארץ-ארקא (דמיון שנראה לי מתבקש).
 

Assiduous

New member
מה ההסבר למה שאירע בגזרת ל"ה (או ל"י) למילים מסוימות?

הודאה והודיה, מדובר באותם מילים בדיוק מאותם שורשים בדיוק, ואני לא מדבר על המשמעויות החדשות שניתנו מאוחר יותר בעקבות ההבדלים, אני מדבר על המקור שבו הן שוות וההבדל הוא בהשמה של יו"ד (הודיה) או בהשמה של אל"ף (הודאה). מה קרה שם? ומדוע דוקא במילים מסוימות משם (כמו הודיה) כנ"ל? (השוו: נחה, נחייה ונחיתה? לפה, לפִיתה לְפייה?)
ושאלת השאלות מה מבין הצורות נחשב לצורה מוקדמת יותר?
 
הידמות חלקית

לתנועה האחורית הנמוכה המסומנת בקמץ (היו״ד לעומת זאת הוא עיצור גבוה וקדמי).
יש מאמר של יוחנן ברויאר על הנושא, תוכל למצוא בדף הפרסומים שלו באתר האוניברסיטה העברית. דומני שיש גם מאמרון קצר המבוסס על כך באתר האקדמיה ללשון.
 

אקיימהו

New member
אנחנו עושים בסדר בסדר...

נתחיל מן העובדות:
בפסח שני חגים.
א. חג הפסח. ביד' ניסן בערב (סוף היום). בו מקריבים את קרבן פסח.
ב. חג המצות. מליל טו' ניסן עד סוף כא'. בו אוכלים מצות.
זה ברור ב(ויקרא כג ד..): "ב14 לחדש בין הערביים פסח לה'. וב15 יום לחודש הזה חג המצות לה' שבעת ימים מצות תאכלו".

עתה לפסוק שלך. הוא עוסק בחג המצות.
אולם, זה החג הראשון הכתוב בתורה. לכן פה ה' כותב אם הימים של החגים הם כמו בריאת העולם- לילה ואז יום, או אולי כדרך בני אדם- יום ואז לילה.
כתוב שני דברים:
א. "בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב:"
ב. "שִׁבְעַת יָמִים"
בלי א- לא נדע אם 'ימים' זה לילה ויום או יום ולילה.
בלי ב - לא אדע אם 'ערב' זה תחילתו או סופו. כתוב ימים אז אני יודע שמדובר בימים שלמים כלומר מסוף ערב 14 עד סוף ערב 21.

[לא ניתן לכתוב ב-א 'בלילה' כי גם אז נשאל 'מתי בלילה'. ולא כתוב 'מצאת הכוכבים' כי זאת עברית חדשה. גם התורה לא טורחת להאריך בהלכות שמבחינתה הן ברורות. עתה היא כתבה את זה בדרך שלא 'תהרוס' את הסיפור.]

מקוה שתשובתי מרצה.
 
למעלה