מדוע למדתי את השפות שלמדתי, או: למה אני עדיין לא יודע ערבית.
טוב, על רוסית, עברית ואנגלית אין הרבה מה להרחיב. אגיד רק שלרוע המזל עד כיתה ט' כל המורות שלי לאנגלית לא דיברו אנגלית כשפת אם, ולדעתי זאת הסיבה שאף פעם לא פיתחתי הבנת נשמע טובה ואני עדיין נעזר בכתוביות בסרטים.
 
אז אתחיל בגיל 14.
 
בחטיבת הביניים היו לנו שיעורי ערבית, אבל היות שזה היה המקצוע היחיד שהציון שלו לא נחשב בשיבוץ לתיכון, לכל שאר התלמידים ההשגיים בכיתה הריאלית שלי לא היה אכפת מהמקצוע בכלל ולכן בשלוש שנים לא למדנו כמעט כלום.
 
ובינתיים באה הזדמנות מכיוון אחר. אמא שלי חברותית מאד וכולם בשכונה מכירים ואוהבים אותה, ואיכשהו יצא שבין המכרים שלה היתה מורה לצרפתית. אני לא זוכר אם אני מאד רציתי או שהיא העלתה את הנושא, אבל מפה לשם ביליתי שנתיים בשיעורי צרפתית פעמיים בשבוע. לא דיברתי צרפתית עם אף אחד חוץ מהמורה שלי, אבל ממילא הכי אהבתי את תרגילי הדקדוק. אחר כך נסעתי עם אמא שלי לפריז, ובתור נער בן 16-17 לא יצא לי להשתמש כמעט בשפה בחו"ל, אבל הייתי גאה מאד על המשפטים הבודדים שכן אמרתי. הייתי גאה במיוחד כשהצלחתי לקנות לשנינו את החופשי-שבועי שמיועד רק לתושבי צרפת מבלי שהקופאי יחשוד בי שאני תייר.
 
בטכניון אפשר לקחת קורסי בחירה. רציתי ללמוד ערבית, אבל לא התחברתי למורה. לעומת זאת, המורה לגרמנית היתה אישה מקסימה בשם בריגיטה האן-מיכאלי, ולכן שלושת קורסי הבחירה שלקחתי בתואר הם גרמנית 1, 2 ו-3. אבל הלימוד התקדם בעצלתיים, ורק בסוף הקורס השלישי נגענו קצת בהטיית שמות עצם.
 
ושוב התחלתי לגשש אחר לימודי ערבית והיה לי ברור שערבית תהיה השפה הבאה שלי, כי היא בוודאי השפה הכי שימושית שאני עדיין לא יודע. אלא שאז בן זוגי ואני החלטנו לנסוע לטיול בדרום אמריקה. אחרי ארבעה ימים טראומטיים בבודפשט הבטחתי לעצמי שמעכשיו אני לא נוסע לשום מדינה בלי להכיר את השפה שלה אפילו ברמה בסיסית. אז לפני הטיול לדרום אמריקה למדתי ספרדית במשך ארבעה חודשים אינטנסיביים. בדיעבד, דברים התגלגלו כך שההחלטה ללמוד ספרדית ממש הצילה אותנו ומנעה מהטיול שלנו להפוך לסיוט. וזה גם עזר מאד בטיול לאיטליה השנה. ידע בספרדית בתוספת כמה ימים של לימוד איטלקית בסיסית והבנה של ההבדלים בין השפות מספיקים לרוב הצרכים היומיומיים כולל קריאת שלטים וויכוחים עם מלצרים.
 
אחרי הטיול לדרום אמריקה המשכתי ללמוד קצת ספרדית, אבל המוטיבציה נעלמה. שוב חיפשתי קורס ערבית, התלבטתי בין ספרותית למדוברת. לפתע המכון לידידות אמריקה, שבו למדתי ספרדית, החליט לקצר את שמו למכון לידידות ולהציע קורס סינית. בגלל שאהבתי מאד את המקום ואת השיטות שלו, קפצתי על המציאה ולמדתי קורס בסיסי מאד של סינית, עד שהבנתי שכדי להגיע לאיזושהי רמה של שיחה צריך להשקיע הרבה יותר ממה שאני מוכן, ולכן ויתרתי על ההמשך. אבל למדתי כמה עקרונות של השפה והכתב וגיליתי עולם חדש ומעניין.
 
אחרי הטיול לברלין החלטתי שבטיול הבא שלי לגרמניה אני חייב לדעתי גרמנית ברמה הרבה יותר טובה מהקורסים הבסיסיים מהטכניון, אז התחלתי ללמוד לבד באמצעות כרטיסיות מילים ותרגולים באינטרנט, ונרשמתי לספרייה במכון גתה. חשבתי שאמשיך ללמוד לבד בלי לחץ, אבל אז אוסטריה עשתה לי תרגיל מלוכלך וזכתה באירוויזיון, ועכשיו יש לי תירוץ טוב - צריך להגיע לווינה משויף. אז היום, כן כן, ממש היום, נרשמתי לקורס ברמה B1.1 במכון גתה שמתחיל בשבוע הבא.
 
וזאת הסיבה שאני עדיין לא יודע ערבית.
 
