יהודית לוי10
New member
דפוסי חשיבה מסוכנים העלולים לחבל במערכות יחסים
בחיי זוגיות, קל לעיתים ליפול לדפוסי חשיבה מסוימים, אך אלו עלולים לגרום למצוקה מיותרת. לכן חשוב לזהות את המקום בו מתחילה הכניסה לדפוסים המוכרים ולשנות את דרך החשיבה לדפוסים מועילים יותר וממוקדי פתרון. כשחשיבה שלילית מתחילה, מומלץ לעקוב אחר דפוסיה ולראות מה מעורר אותה. בסמוך למחשבה, ניתן למצוא מחשבה חלופית שתסייע להגיב טוב יותר במצבים שונים.
דפוסי התנהגות מוכרים ומקובעים מאופיינים בחוקים נוקשים ואפס סובלנות . גישה זו גולשת למערכות יחסים ואינה משרתת אף אחד, אלא להיפך, פוגעת בבני הזוג ובאדם עצמו, גם אם הוא מעוניין לטפח את הזוגיות. מאמר זה סוקר את סוגי דפוסי ההתנהגויות ה"הורגים" לאט אך בשיטתיות את מערכות היחסים.
הפחתת החשיבות
זוהי הנטייה להתעלם מהיבטים מסוימים בזוגיות או להפחית בחשיבותם. תכונה זו מתעוררת במיוחד במהלך ויכוחים, כשבן או בת הזוג מבטא את הדרך בה הנטייה להתעלם מהיבטים חשובים בזוגיות, גורמת לו להרגיש.
התשובה הנפוצה: "את סתם עושה מזה עניין גדול, פשוט תתגברי על זה", אינה תשובה הולמת. כל אחד מבני הזוג מייחס חשיבות לדברים המהותיים מבחינתו, ורצוי לגלות כבוד הדדי על מנת למנוע ויכוחים מיותרים.
חשיבה ב"שחור או לבן"
חשיבה על בן או בת הזוג במונחים סתמיים של "טוב" או "רע" מונעת את ההזדמנות לאהוב ברצף. כלומר, גם אם בן הזוג שוכח לעשות משהו, אין זו סיבה מוצדקת להתקף זעם, שכן זה יוביל להשלכה מחוץ לחלון את כל מה שהושג עד כה.
קפיצה למסקנות.
התנהגות זו ידועה אף כיכולת חיזוי העתיד או קריאת מחשבות. כולנו אשמים בתכונה זו. לפני שבן או בת הזוג השלים משפט, בן הזוג השני כבר קופץ באופן אוטומטי למסקנות, ואז כל השיחה מתעכבת על "מי צודק", "מי רצה להגיד מה", האמירה של מי יותר חשובה, והחמור יותר – הזנחת האמת.
כשהעכבר הופך לפיל
לעיתים נוטים בני זוג "לפוצץ" דברים מעבר לכל פרופורציה, במיוחד כשמדובר בדברים קטנים. הקדשת תשומת לב להתלקחויות ויכוחים, ובמיוחד לגורמים להם, תגלה לעיתים קרובות כי הסיבה לריב נעוצה במשהו שונה לחלוטין.
הצהרות שמתחילות במילה "צריך"
בני זוג נוטים להגדיר דרישות גבוהות עם ציפיות לא מציאותיות, שאינן תואמות לעיתים את מגבלותיהם. זוגיות צריכה להיות מאופיינת בחיבה והערכה, ומשפטים מסוג "צריך לשלם את החשבונות" יכולים להתחלף ב"מותק, איך אנחנו משלמים את החשבונות החודש?"
תיוג
במקום להכיר בעובדה שבן או בת הזוג ביצע טעות, וכי כל בני האדם, מטבעם, נוטים לבצע טעויות לעיתים, מתעורר הצורך לתייג בתוויות מסוג: "אידיוט", "לוזר", או "כישלון". או שבמצבים חמורים יותר, אחד מבני הזוג מתקשה להודות בעובדה שטעה, ואז הוא מתייג את עצמו בשמות תואר אלו ("אני תמיד מאחר, אני כזה אידיוט").
מגננות
דפוס התנהלות שגוי זה גורם לאדם לקחת רוב הזמן דברים באופן אישי, גם כשאלו אינם קשורים אליו. התנהגות זו מציבה אותו במגננה מתמדת, מתוך אמונה כי בן הזוג השני בוחן בקפדנות כל צעד שלו.