יעל מבקשת את עצתכן...

תשובה לשרית, תשובה ליעל

שלום שרית,
אני מבין את ההגיון בתשובתך. הריון יקר לא מסכנים!
מצד שני איך את יודעת - יעל - שהעובר תקין?
שרית - אולי יש לעובר של יעל בכל זאת בעיה בכרומוזמים שלו ויוולד ליעל עובר עם תסמונת? מה דעתך?
יעל - אולי בכל זאת נכון לבדוק את הכרומוזמים שלו?
 
OR צודקת, אבל התשובה עדיין לא ברורה.

OR את צודקת.
בכל החלטה אנחנו אמורים שתהייה מושכלת, שקלול בעד ונגד, ולעריך נתונים מבוססים ובעיקר ממחקרים שקבלו ציון גבוה לאמינות. לא להתרשם מכל כתבה בעיתון. חלק מהכתבות ממומנות, אחרות - עומדים מאחוריהן חברות מסחריות (" בדיקת דם שמחליפה מי שפיר"...) ויש גם כתבות בעיתון מדעי שאינן עומדות בקריטריונית מחמירים.
התשובה מותנית בבני הזוג עצמו ואל לנו לשפוט אותם.
אני זוכר זמרת מפורסמת שאמרה לי - "אני רוצה את ההריון ולא מענין אותי אם העובר תקין או לא". אני מכיר זוג מהצפון שטען - " הילד מאלוהים" - לא מענינית אותי הגנטיקה". אבל אני מכיר גם זוג שעד היום , 10 שנים מאז לידת הילד הפגוע, לא חושב אפילו להביא ילד נוסף. חייהם הרוסים, אחד מהם תמיד בבית עם הילד, טיפולים בלי סוף בבתי חולים, פיסיוטראפים, ניתוחים, טיפולים באף ובלוע. וישנו גם ואב נוסף שאמר - אני רוצה רק דבר אחד בחיים: שבתי תסתכל אלי, שתאמר לי אבא.
ההחלטה המושכלת אמורה להיות בפרספטיבה של שנים .
קל להחליט כעת - זה מסוכן, וקשה לראות מה יהיה מצבנו בעוד 5,10 שנים. הטיפול בילד מפגר או פגוע הוא הרסני לכל המשפחה . אך כאמור בני הזוג שונים ולכל אחד השקפת דיעה משלו.
הסיכון לבעיה בכרומוזומים בעובר הוא 1:150-200.
הסיכון לבעיה קשה וחמורה תהיה כנראה בסביבות 1:250.
זה הנתון שכולכן צריכות לזכור, הצעירות והמבוגרות. המספר אינו מותנה בגיל.
 
משפט הזוי ?? !!

כל התחום רגיש מעבר למתואר.
נשים לא רוצות לאבד את ההצלחה בכך שהצליחה להרות.
אחרות אינן מרגישות שזכותן להחליט על גורל העובר.
ויש כאלה שטומנות את הפנים בכפות הידיים ומסרבות לראות ולשמוע.
תפקידנו להסביר ולתאר את העומד להתרחש כעת ולאחר הלידה.
זכותן להחליט על דרכם בחיים.
פרופ' שלו
 
יעל מבקשת את עצתכן...

סביר להניח שרבות ממכן הייתן בסיטואציה הזאת, אולי תוכלו לייעץ?

יעל הרתה לאחר שתי הפלות. היא בת 33, אם לבת בגיל 8 וההריון הנוכחי התקבל לאחר טיפול פריון.
עד כה מהלך ההריון תקין לחלוטין.
בדיקת השקיפות העורפית היתה טובה וכך גם בדיקות הדם לסקר שליש ראשון ושליש שני (חלבון עוברי).
בסקירת מערכות העובר היה גדול בשבועיים -אך נאמר לה שזה בסדר. כעת היא בשבוע 20 להריון.
חברה אמרה לה בעבודה – "אולי כדאי לך לעשות בדיקת דם NIPT [כתוב באתר שהיא "מחליפה את בדיקת מי השפיר"] או לעשות בדיקת מי שפיר?
יעל התפלאה הרי היא צעירה מגיל 35, מהלך ההריון תקין, כל הבדיקות שעשתה היו ללא דופי. הסיכון לתסמונת דאון לא היה חריג , בתה בריאה וגם אין סיפור של מומים במשפחה.

אז למה לעשות את אחת מהבדיקות? ואם בכל זאת לעשות - איזה מהשתיים בדיקת NIPT או מי שפיר?
מה הייתן ממליצות ליעל?


 
למעלה