למה לרוב הנסיכות אין אימא?

למה לרוב הנסיכות אין אימא?

סינדרלה גדלה אצל אם חורגת והאחיות הרעות. האב נזכר רק בתחילת הסיפור בלבד.
שלגייה, אם מתה בלידה (ככל הנראה) והיא גדלה אצל אב, ואז אצל אם חורגת מרשעת לאחר מותו הפתאומי של האב.
בת הים הקטנה, יש רק אבא ואחיות גדולות
מולאן הלכה לצבא במקום אבא שלה הזקן
בל גדלה אצל אבא (באדה המקורית יש לה גם 2 אחיות גדולות)
יסמין, גדלה בארמון עם אבא שגונן יתר על המידה

כמובן יש את היוצא מהכלל כמו היפיפה הנרדמת ורפונזל, אבל שם ההורים הן דמויות רקע בלבד ואין התייחסות אמיתית אליהם.

למה חסרה דמות אם? האם בגלל זה רוב הנשים באגדות המקוריות הן חסרות ביטחון?
כמובן שדיסני שינתה רבות מהאגדות, (גם את הסוף גם הוסיפה פרטים ודמויות) אבל זה לא ממש משנה. גם באגדות המקוריות ההתייחסות לדמות האם היא מינמלית.

ולא, אני לא מתייחסת לדמויות בסדרה, שלמרות היעדר דמות נשית חזקה בחייהן הפכו כולם להיות נשים עצמאיות ופייטריות..........
 
גם הנזל וגרטל

מעניין באמת שברוב הסיפורים האם לא שם, האם היא מקור הגנה,
וברוב הסיפורים האלה הם מחוסרי הגנה, פתוחים לרוע בגלל זה.
מוזר שגם האבות (והגברים בכלל) הם דמויות חלשות וניתנות לשכנוע והסתה, "הגברים החזקים" כביכול לא מקנים הגנה לילדיהם.
אני חושבת שהנשים באגדות הן חזקות יותר, נכון, הן רעות, אבל הן עשו את הסיפור.
 
למה?! למה?! למה?!

יותר מידי ללמוד למבחן בתנ"ך עושה לי רע... וואי, מה יהיה בבגרות?!

נתחיל בזה שכתבתי מלכמה, במקום מלחמה, ונמשיך בזה שחשבתי שהכותרת שלך זה "גם הנזלת..." מה עשיתי רע? מה?!
 

enigma14

New member
אל תדאגי,אני בטוחה שעד הבגרות תצליחי להשתלט

על החומר פחות או יותר

אצלי למשל הייתי הרבה יותר טובה בתנך בכיתה יב מאשר שהייתי בכיתה ט,והחומר לא השתנה יותר מידיי,רק מתרגלים אליו.
שיהיה לך בהצלחה במבחן
 

Y. Welis

New member
מה גם שהחשיבות של הבגרות להמשך הקריירה

משנית מאוד אם בכלל. אפשר להתחיל להשקיע בפסיכומטרי או SAT.

בכלל סביר שבעוד 5 שנים, כאשר קליקליקורט תגיע לאקדמיה, הכל יהיה כבר דרך הרשת, בלי צורך במבחן כניסה כלשהו. מה הטעם במבחן, כאשר את אפשר לעבור מתי שרוצים? כל המנגנון של הלחץ מיותר (מזמן).

אגב גם שיעורי בית לא מוסיפים דבר לידע. עוד מיתוס.

כך שבסופו של דבר, כל לחץ מהביה"ס, מיותר לגמרי.
 
לא ! לא !! לא!!!

יש לשיעורי בית ערך מאוד חשוב, ומי שמלמד באקדמיה יודע עד כמה חשוב לדעת לשבת על התחת, ללמוד / לשנן / לזכור. ומי שמשקיע בגיל צעיר יותר, קשה לו פחות מאוחר יותר בחיים. חשוב מאוד לשבת וללמוד למבחנים גם בגרויות, גם שהחומר מרגיז ומשעמם, וגם אם לא רואים את הפואנטה

הבעיה בארץ היא הדרך שבה נותנים יותר מידי משקל לציונים בבחינות ופחות מידי ליכולות אמיתיות של התלמיד. בתור מורה זה חרה לי מאוד, ונלחמתי על כל תלמיד שלי. זה לא שאני לרגע אומרת שבחינות לא חשובות, הן חשובות מאוד מאוד, רק שצריך לשכלל אותן עם עוד גורמים, או לפחות למצוא דרך חלופית לבחון את הידע (ולא חסרות דרכים כאלה, רק שמערכת החינוך בארץ היא
וגם העומדים בראשה)
 

Y. Welis

New member
לפי מחקרים שנעשו בעבר ובהווה, נמצא שאין יתרון

והנזק שנגרם (שיעמום; לחץ עבודה בבית, פיתוח שינאה לחומר הנלמד) לא מצדיק אותם בכלל.
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=930289

האובססיה של הורים בארץ כיום עם שיעורי הבית, היא לבדה סיבה טובה לסלק אותם: סיכוי טוב שיותר משליש מההורים מכינים אותם עבור ילדיהם. זו פשוט עבודה שניה עבורם, כל ערב. טירוף.

יש ארצות שבהן אין שיעורי בית בכלל, וחלקן כמו פינלנד (שבה אגב גם אין מבחנים), נחשבות לבעלות מערכת החינוך הטובות מסוגן.

חומרים מהרשת (רק מאתרים טובים):
http://www.theatlantic.com/national/archive/2009/09/does-homework-work/26545/

http://today.duke.edu/2006/09/homework_oped.html
(מאוזן מאוד)
http://www.greatschools.org/students/homework-help/1938-what-research-says-about-homework.gs

http://colleague.pepperdine.edu/2005/03/why-homework-does-more-harm-than-good/
ואפשר לגגל עוד עם homework - is it good

שיעורי בית הם לעיתים נדירות לימוד עצמי; לרוב הם אליבי למורה, ומן הסתם למורים קשה במיוחד להודות בכך.

האקדמיה זה עניין שונה לגמרי. שם הלימוד העיקרי הוא עצמי. ההרצאה היא תוספת, לא העיקר; הנוכחות החשובה ביותר היא לא של התלמיד מול המרצה, אלא מול הספר (או בספריה, ככל שניתן להתרכז בה היום: בעיה בפני עצמה בארץ). ההיפך המוחלט מהביה"ס (אידיאלית לפחות).

אילו הייתי בשנותיי הסטודנטיאליות מקשר את המחקר האקדמי עם שיעורי הבית, לא הייתי מגיע לשם לעולם...
 
על כל מאמר שאני אביא

אתה יכול להביא לי 3 מאמרים שאומרים ההפך. יש מחקרים לכאן ולכאן, ואני ממש לא מתכוונת להכנס איתך לדיון. למדתי שאין על מה להתווכח איתך, אתה עקשן שבטוח בדעתו ולא נראה לי שמה שאני אגיד או אכתוב יגרום לך לראות את הדברים מנקודת מבט אחרת. דרך אגב, מה אתה בדיוק עושה למחייתך / למדת? סתם מעניין אותי.

בקשר למורים, יש מורים גרועים. לצערי נתקלתי ביותר מידי כאלה, ובלשון המעטה, לא הסתדרנו. שיטת ההוראה בארץ דוגלת בשיעורי בית כל יום, בצורה מאוד משעממת של לימוד ושינון. המערכת מתגמלת מורים שיש להם אחוז גדול של תלמידים שעושים שיעורים ומוציאים מעל 90 במבחנים. המערכת מיושנת ויש לשנותה מהיסוד. לשמחתי מתחיל להיות שינוי בנושא, לפחות בקרב המורים שהאני מכירה.
בקשר להורים, אתה צודק, וכל מילה נוספת מיותרת. זה היה החלק השני שהקשה עלי מאוד בהוראה, להתעסק עם התחרויות של ההורים.
 

Y. Welis

New member
חבל שאת נגררת לאמוציות. הויכוח יסתיים כך

וזה היה יכול להיות מעניין יותר (וגם הוגן), אילו היה ניתן להתדיין בלעדיהם, ובלי לנסות לקבוע מה 'בטוח' שאני. אני די בטוח שאני מאוד פתוח.

הדיון היה, אם נחזור לנושא, האם על הבחורה כאן להשקיע בשיעורי בית ובלחצי הביה"ס, או שלא ולהנות מחייה בגיל הזה (שאנחנו בלי ספק נדע להעריך יותר ממנה).

לדעתי היא לא צריכה לחשוש או להשתעבד ללחצים, כי לא תהיה בהם תועלת בעתיד. היא תגיע להישגים גם בלעדיהם, וזה יהיה תלוי הרבה יותר ברצון שלה להשקיע במה שחשוב באמת - בלימוד עצמי, במסגרת כזו או אחרת.
 
אין שום אמוציות ואין ויכוח. יש דיון

שהיה יכול להיות מעניין, אבל לא נורא. והשאלה לגבייך הייתה סקרנות נטו. נעים לדעת מי האדם בקצה השני של הדיון (למרות שאנחנו באינטרנט וזה אמור להיות אנונימי אז מה זה חשוב).

רוצה לחזור לדיון המקורי, אחלה. אין שום דבר פגום בקצת לחץ. לפעמים הוא אפילו מועיל. ואפשר גם ללמוד וגם להנות מהחיים. בגיל העשרה, לומדים לג'נגל בין החובות לכיף בחיים, ומה לעשות, אנחנו חיים במציאות, היא צריכה לעבור מבחן כי אלו הדרישות של החברה והמערכת שאליה היא שייכת. ואולי בכלל היא צריכה לשחרר..... להתלונן זה ממש לא להשתעבד, וגם אם כן, זה לא נורא.

עזוב את הילדה, ותן לה להתלונן על הלימודים / חיים /כיף שלה.
 

Y. Welis

New member
אני חושב שהכי טוב להימנע מניחושים

אפשר ליצור קשר במסרים ולשאול אישית, או לדבר על מה שידוע באופן מקצועי.

לכתוב 'לא! לא! לא!!!' נשמע לי רגשי: כל הקונוטציות מיד קופצות.

עד שאני לומד להכיר מישהו - צריך זמן. הרבה זמן.
 
אתם יכולים לקרוא לי נעמה


אני לא בטוחה שאני אהיה באקדמיה, אם כבר, באקדמיה למחול, שמה, הדבר האחרון שאני אהיה צריכה זה תנ"ך.

בעיניין הלחץ, אני בנאדם רגוע, אני לא נלחצת מהר כל כך, בבית ספר מה שמלחיץ אותי זה 3-4 מבחנים + בחנים בשבוע, זה מלחיץ, ומעצבן.
 

Y. Welis

New member
גם זה לא צריך להלחיץ כי זה מיותר.

כמו שאומרים על הצילצול שהוא 'נועד למורים' - המבחנים נועדו למנהלים...
 
ולימים הורים.

כל יום הורים אותו דבר "הציונים שלך טובים אבל את יכולה יותר"

בוא נראה אותך נכשלת פעמיים במבחן במתמטיקה מורה חופרת!! עלק המחנכת שלי "מה קרה שם?" תהו ווהו, הוקוס פוקוס ואופסי, ירדו 35 נקודות על שני תרגילים. נודניקים כולם!

וקסם מעשית,














כיתה ט', אבל שוש, זה סוד
 
היית מורה? למה?


את האמת, אני יכולה להבין אותך, אני חושבת שזה גיל כיפי, משעשע, אני לא יודעת איך לקרוא לזה
 
למעלה