סופש כבר כאן! קצרים לסופשבוע
- פותח הנושא מור שלז
- פורסם בתאריך
אמא לאינדיאנים
New member
שום דבר לא יכול להיות רע בריצה שמסתיימת בבירה
הר לעמק כבר כמעט כאן, ועל פי תוכנית המאמן אנחנו רצים ממש לא מעט....ואתמול היתה ריצת שטח בלילה, לגמרי קסום. ריצה שהתגלגלה עם פיטפוטים, בשדות והסתיימה בבירה קרה - עונג מושלם!
ועכשיו מתארגנת ל"אימון משולב" של הקבוצה. כי חוץ מהר לעמק יש גם טרינשים (באמשלי אנחנו פסיכים....במובן הטוב של המילה, או הרע?!? חחחח). רכיבה, ריצה ובסוף שחיה בים (הסדר אכן משובש בשל טמפרטורת הים). בעלי מצטרף לרכיבה ואז אני אמשיך עם הקבוצה לים לריצה-שחיה.
אם ככה מתחיל סוף שבוע הוא חייב להיות מעולה!
הר לעמק כבר כמעט כאן, ועל פי תוכנית המאמן אנחנו רצים ממש לא מעט....ואתמול היתה ריצת שטח בלילה, לגמרי קסום. ריצה שהתגלגלה עם פיטפוטים, בשדות והסתיימה בבירה קרה - עונג מושלם!
ועכשיו מתארגנת ל"אימון משולב" של הקבוצה. כי חוץ מהר לעמק יש גם טרינשים (באמשלי אנחנו פסיכים....במובן הטוב של המילה, או הרע?!? חחחח). רכיבה, ריצה ובסוף שחיה בים (הסדר אכן משובש בשל טמפרטורת הים). בעלי מצטרף לרכיבה ואז אני אמשיך עם הקבוצה לים לריצה-שחיה.
אם ככה מתחיל סוף שבוע הוא חייב להיות מעולה!
אמא לאינדיאנים
New member
כיף לא נורמלי!
רכיבה ראשונה שלי עם הקבוצה, זה החלק הכי חלש שלי ומלא פחדים. היה מצוין בעיקר בזכות המלווים הסבלנים.
ואז חצי שעה של ריצה קצרה על הטיילת בחוף הים, ובסוףףףף שחיה אמיתית בים. שחיה ארוכה, בלי חליפה, עם תרגילי דרפטינג, כמעט שני קילומטרים.
אז למרות שאני עדין לבושה כמו באמצע החורף בסיביר. ..הים הוא לגמרי החלק האהוב עלי מכל
רכיבה ראשונה שלי עם הקבוצה, זה החלק הכי חלש שלי ומלא פחדים. היה מצוין בעיקר בזכות המלווים הסבלנים.
ואז חצי שעה של ריצה קצרה על הטיילת בחוף הים, ובסוףףףף שחיה אמיתית בים. שחיה ארוכה, בלי חליפה, עם תרגילי דרפטינג, כמעט שני קילומטרים.
אז למרות שאני עדין לבושה כמו באמצע החורף בסיביר. ..הים הוא לגמרי החלק האהוב עלי מכל
רכיבה זה באמת מפחיד! טוב שהיו לך מלווים
רובנו חוששות בטריאתלון מהים, אבל בעיני הרכיבה היא באמת החלק שיכול להיות מסוכן יותר (אובייקטיבית - אף אחת לא יצאה עם פציעה מהים, אבל נפילות מהאופניים - שרובן נגרמות כתוצאה מחוסר מיומנות יש לצערינו כל שנה)
כמה טוב שאת זוכה להתאמן עם הקבוצה ברכיבה, לקבל ליווי סבלני, ולהתמודד וללמוד מיומנויות חדשות וכלים חשובים לשליטה באופניים.
וכמובן - כל פעם מחדש טוב לקרוא על ההנאה שלך מהשחייה. מהבחינה הזו את ממש כמו סוזי
רובנו חוששות בטריאתלון מהים, אבל בעיני הרכיבה היא באמת החלק שיכול להיות מסוכן יותר (אובייקטיבית - אף אחת לא יצאה עם פציעה מהים, אבל נפילות מהאופניים - שרובן נגרמות כתוצאה מחוסר מיומנות יש לצערינו כל שנה)
כמה טוב שאת זוכה להתאמן עם הקבוצה ברכיבה, לקבל ליווי סבלני, ולהתמודד וללמוד מיומנויות חדשות וכלים חשובים לשליטה באופניים.
וכמובן - כל פעם מחדש טוב לקרוא על ההנאה שלך מהשחייה. מהבחינה הזו את ממש כמו סוזי
אאוץ'! הברך...
השכמה מוקדמת היום ואני יוצאת לריצה עם הקבוצה שלי מלאת חששות בגלל הברך. לאורך תחילת הריצה אני בודקת את עצמי שוב ושוב, לראות מה המצב. המצב כואב, אבל אני מציינת לעצמי בסיפוק שמדובר בכאב סטטי שלא מתגבר ואני סוחבת עד הסוף.
ריצה כיפית, מתגלגלת, נהנים מנופי הירקון המזרחי, מהשמש העולה, מהערפילים על הירקון, בוקר מושלם.
ואם זה לא מספיק - אז בסיום אחת המתאמנות שלי מספרת לי בהנאה על כך שמאז שהצטרפה לקבוצה ולאימונים שלנו היא מרגישה שהיא מתאהבת בריצה. שהיא מוצאת את עצמה מצפה ליציאה לריצה, במקום לצאת "כי צריך" כמו שהיה לה פעם.
איזה אושר. איזה סיפוק כמאמנת לשמוע כזה דבר. פשוט עשתה לי את היום.
בהמשך אנחנו מחליפים לאופניים וכאן הברך מתמרדת. כל תנועת דחיפה של הפדל כלפי מטה כרוכה בכאבים. והכאבים האלו לא עוברים אחרי חימום. ואני פשוט מחליטה לוותר. לא בא לי להאבק היום. לא בא לי להגיע לשלב הדמעות.
אני מעדכנת את המאמן ופורשת מהרכיבה חוזרת לריצה.
ריצת דרדלה, מלווה בקצת רחמים עצמיים וגם עצבים על בעלי הכלבים שמסתובבים איתם חופשיים באזורים צפופים בפארק. נזכרת שוב ושוב איך ישבתי על האספלט בוכה מכאבים וכל מה שיש לבעלת הכלב להגיד לי זה "שבדרך כלל היא רצה איתו רק בדשא"... באמת תודה.
מזל שבסיום הריצה פגשתי עוד מתאמנת שלי, ורצנו יחד קצת, פטפטנו ושוחחנו וזה פשוט העביר לי את הבאסה. מדהים איך שלפעמים האדם הנכון בזמן הנכון יכול לעשות הבדל ענק.
סופשבוע נפלא לכולן...
השכמה מוקדמת היום ואני יוצאת לריצה עם הקבוצה שלי מלאת חששות בגלל הברך. לאורך תחילת הריצה אני בודקת את עצמי שוב ושוב, לראות מה המצב. המצב כואב, אבל אני מציינת לעצמי בסיפוק שמדובר בכאב סטטי שלא מתגבר ואני סוחבת עד הסוף.
ריצה כיפית, מתגלגלת, נהנים מנופי הירקון המזרחי, מהשמש העולה, מהערפילים על הירקון, בוקר מושלם.
ואם זה לא מספיק - אז בסיום אחת המתאמנות שלי מספרת לי בהנאה על כך שמאז שהצטרפה לקבוצה ולאימונים שלנו היא מרגישה שהיא מתאהבת בריצה. שהיא מוצאת את עצמה מצפה ליציאה לריצה, במקום לצאת "כי צריך" כמו שהיה לה פעם.
איזה אושר. איזה סיפוק כמאמנת לשמוע כזה דבר. פשוט עשתה לי את היום.
בהמשך אנחנו מחליפים לאופניים וכאן הברך מתמרדת. כל תנועת דחיפה של הפדל כלפי מטה כרוכה בכאבים. והכאבים האלו לא עוברים אחרי חימום. ואני פשוט מחליטה לוותר. לא בא לי להאבק היום. לא בא לי להגיע לשלב הדמעות.
אני מעדכנת את המאמן ופורשת מהרכיבה חוזרת לריצה.
ריצת דרדלה, מלווה בקצת רחמים עצמיים וגם עצבים על בעלי הכלבים שמסתובבים איתם חופשיים באזורים צפופים בפארק. נזכרת שוב ושוב איך ישבתי על האספלט בוכה מכאבים וכל מה שיש לבעלת הכלב להגיד לי זה "שבדרך כלל היא רצה איתו רק בדשא"... באמת תודה.
מזל שבסיום הריצה פגשתי עוד מתאמנת שלי, ורצנו יחד קצת, פטפטנו ושוחחנו וזה פשוט העביר לי את הבאסה. מדהים איך שלפעמים האדם הנכון בזמן הנכון יכול לעשות הבדל ענק.
סופשבוע נפלא לכולן...
אמא לאינדיאנים
New member
טוב שהאדם הנכון בדיוק הגיע!
מקווה שהכאבים יחלפו מהר ומצב הרוח ישתפר.
מקווה שהכאבים יחלפו מהר ומצב הרוח ישתפר.
קצר לשבת: שובה של הארוכה...
איזה כיף לקום ביקיצה טבעית, להתארגן בזריזות ולצאת בריצה מפתח הבית ... לאן שלוקחות אותי הרגליים.
הרגליים לקחו אותי לריצה בת שלוש ורבע שעות, במסלול יפהפה מהבית אל הים, לאורך המרינה, דרך כל ההכנות למרוץ הנשים (מרגש! חבל שאני לא בארץ במירוץ הזה...), ומשם לסידנא עלי, אפולוניה ולשדות הפורחים והצוקים שלאורך הים. חזרה דרך רשפון לאורך מסילת הרכבת ומשם חזרה להרצליה, שדות גליל ים, פרסים ו... הביתה.
מסלול שעובר בחלקו על שביל ישראל, מלא טבע ופריחה משגעת מכל עבר.
אבל יותר מהכל, חזרה אל השקט שלי. רק אני והריצה, רק אני והשקט הזה שכל כך התגעגעתי אליו בתקופה האחרונה.
כיף לחזור לארוכה
שבת שלום
איזה כיף לקום ביקיצה טבעית, להתארגן בזריזות ולצאת בריצה מפתח הבית ... לאן שלוקחות אותי הרגליים.
הרגליים לקחו אותי לריצה בת שלוש ורבע שעות, במסלול יפהפה מהבית אל הים, לאורך המרינה, דרך כל ההכנות למרוץ הנשים (מרגש! חבל שאני לא בארץ במירוץ הזה...), ומשם לסידנא עלי, אפולוניה ולשדות הפורחים והצוקים שלאורך הים. חזרה דרך רשפון לאורך מסילת הרכבת ומשם חזרה להרצליה, שדות גליל ים, פרסים ו... הביתה.
מסלול שעובר בחלקו על שביל ישראל, מלא טבע ופריחה משגעת מכל עבר.
אבל יותר מהכל, חזרה אל השקט שלי. רק אני והריצה, רק אני והשקט הזה שכל כך התגעגעתי אליו בתקופה האחרונה.
כיף לחזור לארוכה
שבת שלום
Michal Peri
New member
איזה ייצוג מכובד יש ל- X taem
לא היה ניתן לפספס את קבוצת הרוכבים המכובדת עם החולצות הירוקות בטל שחר היום ! ישר חשבתי עלייך, מור,ועל האימון האופניים המקסים שהעברת את וכרמי שביט שנה שעברה !
אהה, ואני הוספתי עוד 80 ק"מ לרזומה ברכיבת כביש , בקבוצת הרכיבה החדשה שלי
לא היה ניתן לפספס את קבוצת הרוכבים המכובדת עם החולצות הירוקות בטל שחר היום ! ישר חשבתי עלייך, מור,ועל האימון האופניים המקסים שהעברת את וכרמי שביט שנה שעברה !
אהה, ואני הוספתי עוד 80 ק"מ לרזומה ברכיבת כביש , בקבוצת הרכיבה החדשה שלי
יש נכדות וגם משחילה אימונים
טוב שעדיין בג'ט לג וישנות שעות נוספות בבוקר. נותן לי זמן לצאת מוקדם לאימון.
אתמול קצת הפוך, כי ישנתי אחרי המפגש עם הקבוצה של רועי - שעתיים משחקים עם הנכדות ואז 45 דק' הליכה עם דני.
הבוקר - טריינר - יותר אינטנסיבי, הרבה פחות איזי, עם 10דק' הליכת החלפה... מספיקה להתקלח וללכת לבית הכנסת.
שבת שלום ופסח מתקרב ובא!
טוב שעדיין בג'ט לג וישנות שעות נוספות בבוקר. נותן לי זמן לצאת מוקדם לאימון.
אתמול קצת הפוך, כי ישנתי אחרי המפגש עם הקבוצה של רועי - שעתיים משחקים עם הנכדות ואז 45 דק' הליכה עם דני.
הבוקר - טריינר - יותר אינטנסיבי, הרבה פחות איזי, עם 10דק' הליכת החלפה... מספיקה להתקלח וללכת לבית הכנסת.
שבת שלום ופסח מתקרב ובא!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.