איןאריותכאלה
New member
אני מקדישה את הפינה לירח וניל ששטחה לפנינו את מערך השיקולים שלה לגבי הנסיון האחרון.
מצד אחד - כן, כן ועוד הפעם כן. אשה שעוברת 4 הפלות רצופות היא אשה חדורת מטרה, אשה שמרגישה שגודל המשפחה הנוכחי שלה אינו מספיק, שחולמת על הרחבת התא המשפחי ומגייסת לשם כך את כל כוחות הגוף והנפש, רותמת את הזוגיות למאמץ ומקווה מאד להגיע ללידה השמחה.
מצד שני - לא, לא, ממש ממש לא. אשה שמביטה בעובר הזעיר שנח על התחתונית שלה וחושבת שדי, מספיק, אזלו כוחותיי. אין לי כוח יותר. לא להתחלה המלחיצה (ההריון תקין? לא תקין? הסימנים נורמליים?) לא להמשך (יש תקלות גם אחרי השליש הראשון) וגם לא לתקופה שאחרי הלידה (היא מספרת שהיא מגדלת את הילדים שלה באופן מאד מאד צמוד, מניקה פרק זמן ארוך ועוד).
מה איתי, היא שואלת. מתי אגדל את עצמי. מתי אתפנה לחיי. היא במחצית הראשונה של שנות הארבעים, יש לה תוכניות קריירה, תוכניות להגשמה עצמית, ומן הסתם עוד חלומות שנדחקו הצידה במירוץ הילודה. והשעון מתקתק, מה זה מתקתק, בגיל 43 הוא צורח. אחרי 4 הפלות הוא לא נח אף פעם, שומעים את התקתוק שלו יום ולילה.
איזה חלום אצטער יותר שלא הגשמתי, היא תוהה - האם אצטער יותר על שלא הגעתי לגודל המשפחה עליו חלמתי (3 ילדים במקרה שלה), או שאצטער שלא מימשתי את עצמי מבחינה אישית. מה חשוב יותר, מה בוער יותר, מה נכון יותר לבחור.
עונה לך את המחשבה שלי - העתיד יבוא אחר כך. אבל את ההחלטה את מקבלת עכשיו. ולכן היא צריכה להתקבל לפי מערך הרגשות והכוחות הנוכחי שלך, לא לפי מה שאולי תרגישי בהמשך. יכול להיות שסטודנט בוחר ללמוד לימודים שלא מעניינים אותו (עכשיו) כדי שיהיה לו מקצוע מעניין/מכניס/מוצלח (אחר כך).
אבל וודאי תסכימי איתי שלא ניתן, בשום אופן, לצלוח 7 שנות לימודי רפואה ללא להט אמיתי להגיע לסיומם ובאמת להיות רופא, ואז לעבור עוד 5 שנות התמחות. וכל המסלול הנפלא הזה של 12 שנים - דורש כמובן תנאי קבלה מתישים וקשים. בואי נשווה לשנייה את תנאי הקבלה להריון, ואת המסלול של 12 השנים להורות. רק שהורות היא לא ל-12 שנים, היא עד הקבר. ולכן אני מאמינה שכדי להביא ילד צריך ממש ממש לרצות בכך, בטח מי שחוותה ומכירה גם את הצד הרע של הסטטיסטיקה.
מתוך קריאת דברייך את לא נשמעת לי קרועה בין שתי אפשרויות, אלא מצויה בתווך בין אפשרות אמיתית ונכונה עבורך עכשיו (=החיים הנוכחיים שלך) לבין חלום תיאורטי שקשור למה שיהיה אחר כך (=חלום הילד השלישי).
מותר לעצור. מותר לוותר. מותר לך להעדיף את מימוש העצמי ולוותר על ילד נוסף. מותר לך לזרוק לפח את המקלונים, את ספירת הימים, את כאב הלב עם כל הריון שנגדע, את החרדות, את חוסר השמחה בהופיע שני הפסים. מותר לך לשמור את הכוחות שלך למה שיש לך עכשיו במציאות ולא לכלות אותם על מה שאולי יהיה ואולי לא. ואיש אינו יודע מתי ואם בכלל.
