קצרים יום שני
- פותח הנושא melon
- פורסם בתאריך
אז ברגע האחרון שיניתי תוכניות
ויצאתי לרוץ בחוץ במקום בחדר כושר.
הגשם שירד ניקה קצת את השלג מחלק מהכבישים. המדרכות עדיין מכוסות שרידי שלג.
מצויידת במעיל גשם צהוב זוהר - החלטתי לרוץ בצידי הכביש בשכונה מטעמי בטיחות (ברחובות הרחוקים לא ניקו את השלג) .
וכך מצאתי את עצמי עושה סיבוב אחרי סיבוב באותם 4 כבישים פנימיים פנויים- שוב ושוב ושוב... שעה וחצי.
זה כמעט כמו חדר כושר - כי זה משעמם ברמות שלא יאמן.
לא מתקדמים לשום מקום
אבל
בניגוד לחדר כושר גם נרטבים מהגשם - בונוס.
מחר הבטיחו שמש !
ויצאתי לרוץ בחוץ במקום בחדר כושר.
הגשם שירד ניקה קצת את השלג מחלק מהכבישים. המדרכות עדיין מכוסות שרידי שלג.
מצויידת במעיל גשם צהוב זוהר - החלטתי לרוץ בצידי הכביש בשכונה מטעמי בטיחות (ברחובות הרחוקים לא ניקו את השלג) .
וכך מצאתי את עצמי עושה סיבוב אחרי סיבוב באותם 4 כבישים פנימיים פנויים- שוב ושוב ושוב... שעה וחצי.
זה כמעט כמו חדר כושר - כי זה משעמם ברמות שלא יאמן.
לא מתקדמים לשום מקום
אבל
בניגוד לחדר כושר גם נרטבים מהגשם - בונוס.
מחר הבטיחו שמש !
אמא לאינדיאנים
New member
מענין הבונוס שלך
לפחות נשמת קצת אוויר נטול הזעה הדחוסה של חדר הכושר
לפחות נשמת קצת אוויר נטול הזעה הדחוסה של חדר הכושר
גמדים קטנים
New member
כבר עדיף חדר כושר, לא?
לפחות יש טלוויזיה...
לפחות יש טלוויזיה...
לא בטוחה שזה רעיון טוב שארץ השבוע
יצאתי לדזרט צ'לנג עם כאב גרון וחזרתי עם צינון שהפך לגודש בכלי הנשימה.
הכל מלא וגדוש ועם הסטוריה של אסטמה נראה לי שאלך השבוע יותר על אימוני כוח ופחות אירובי.
אז אם תראו מישהי מדדה עם שרירי ארבע ראשי תפוסים באיזור מודיעין או ירושלים זו כנראה אני
יצאתי לדזרט צ'לנג עם כאב גרון וחזרתי עם צינון שהפך לגודש בכלי הנשימה.
הכל מלא וגדוש ועם הסטוריה של אסטמה נראה לי שאלך השבוע יותר על אימוני כוח ופחות אירובי.
אז אם תראו מישהי מדדה עם שרירי ארבע ראשי תפוסים באיזור מודיעין או ירושלים זו כנראה אני
בוקר כיף ביער
פעם ראשונה ריצת יער מזה המוווון זמן. אחרי תקופה של ריצות כביש לפי קצבים, ריצות טיילת בגשם, ריצות במדבר במחנה אימונים, הגיע היום המתאים לשוב אל היער למסלול הסינגלים האהוב עלי. החברצים יצאו מוקדם יותר והעדפתי לצאת בשעה הנוחה לי, ממש לקראת הזריחה. רצתי לאט, בלי שעון, נהנית מהשקט, הבוץ בסינגלים כמעט יבש, היער כולו רחוץ ורענן ואני משמיעה קולות להזהיר את החזירים, שלא יחליטו לשעוט לתוך הסינגל בדיוק כשאני עוברת בו. ממש התגעגעתי לריצות האלה, שאין להן קצב וזמן וחוקים. באחד הסינגלים מפגש עם כמה רוכבים שאני מכירה, ברכות בוקר טוב וממשיכה הלאה. מסיימת בחיוך ענק שאפילו שמוליקיפוד (כן, הוא עדיין שם) לא יכול למחוק. בדרך למשרד קפה בחוף ואפשר באמת להתחיל את היום.
פעם ראשונה ריצת יער מזה המוווון זמן. אחרי תקופה של ריצות כביש לפי קצבים, ריצות טיילת בגשם, ריצות במדבר במחנה אימונים, הגיע היום המתאים לשוב אל היער למסלול הסינגלים האהוב עלי. החברצים יצאו מוקדם יותר והעדפתי לצאת בשעה הנוחה לי, ממש לקראת הזריחה. רצתי לאט, בלי שעון, נהנית מהשקט, הבוץ בסינגלים כמעט יבש, היער כולו רחוץ ורענן ואני משמיעה קולות להזהיר את החזירים, שלא יחליטו לשעוט לתוך הסינגל בדיוק כשאני עוברת בו. ממש התגעגעתי לריצות האלה, שאין להן קצב וזמן וחוקים. באחד הסינגלים מפגש עם כמה רוכבים שאני מכירה, ברכות בוקר טוב וממשיכה הלאה. מסיימת בחיוך ענק שאפילו שמוליקיפוד (כן, הוא עדיין שם) לא יכול למחוק. בדרך למשרד קפה בחוף ואפשר באמת להתחיל את היום.
מאוד קצר- כלום :-\
אני כבר לא ממש מרגישה שייכת לפורום, אבל פורקת-
מושבתת כבר חודש בגלל פציעה ולא ממש יודעת איך מתקדמים\אם יש משהו שאני כן יכולה לעשות \מתי אני אוכל לחזור לרוץ.
כרגע אין לי מנוי לחדר כושר או בריכה, אז הריצה וחיזוקים בבית היו ההתעמלות היחידה שלי.
ואחרי כמה שנים של ספורט אינטנסיבי 4 פעמים בשבוע , לא לעשות כלום זה די מדכא (ובפרט שזה היה עוזר לי בתקופה הנוכחית).
אני כבר לא ממש מרגישה שייכת לפורום, אבל פורקת-
מושבתת כבר חודש בגלל פציעה ולא ממש יודעת איך מתקדמים\אם יש משהו שאני כן יכולה לעשות \מתי אני אוכל לחזור לרוץ.
כרגע אין לי מנוי לחדר כושר או בריכה, אז הריצה וחיזוקים בבית היו ההתעמלות היחידה שלי.
ואחרי כמה שנים של ספורט אינטנסיבי 4 פעמים בשבוע , לא לעשות כלום זה די מדכא (ובפרט שזה היה עוזר לי בתקופה הנוכחית).
את עדין שייכת לפורום - גם כשאת פצועה
מזדהה מאוד עם התחושה הזו, עם הקושי שבהשבתה, עם הפציעה, עם חוסר הודאות.
וכן, יש כאן עוד כמה במצבך.
ואת, וגם שאר הפצועות - אתן שייכות לפורום.
כי מי עם לא נשים בספורט מבינות את הגעגוע, את הצורך, את התסכול?
ותודה שאת כותבת כאן ומשתפת, אני יודעת כמה שזה קשה.
לא כתבת לגבי הפציעה, אז קשה להציע קונקרטית. אבל איזה עוד פעילויות את יכולה לעשות?
מה לגבי חיזוקים בבית? זה אפשרי?
כשאני הייתי פצועה לאורך חודשים ארוכים, כל מה שעשיתי היה החיזוקים בבית. וזה מאוד עזר לי גם בהתמודדות היומיומית עם הפציעה, וגם ההרגשה שאני מתקדמת עוד צעד החוצה, לקראת החזרה לריצה.
ובאמת כשחזרתי לריצה החיזוקים האלו הוכיחו את עצמם ובגדול!
אני מצרפת לך את יומן הפציעה שלי, מהתקופה שבה לא יכולתי לרוץ. חלק גדול ממנו נמצא גם כאן בפורום, בפוסטים השבועיים.
http://somethinggoodhappens.wordpress.com/2012/10/07/recovery_log/
תרגישי טוב והחלמה מהירה
מזדהה מאוד עם התחושה הזו, עם הקושי שבהשבתה, עם הפציעה, עם חוסר הודאות.
וכן, יש כאן עוד כמה במצבך.
ואת, וגם שאר הפצועות - אתן שייכות לפורום.
כי מי עם לא נשים בספורט מבינות את הגעגוע, את הצורך, את התסכול?
ותודה שאת כותבת כאן ומשתפת, אני יודעת כמה שזה קשה.
לא כתבת לגבי הפציעה, אז קשה להציע קונקרטית. אבל איזה עוד פעילויות את יכולה לעשות?
מה לגבי חיזוקים בבית? זה אפשרי?
כשאני הייתי פצועה לאורך חודשים ארוכים, כל מה שעשיתי היה החיזוקים בבית. וזה מאוד עזר לי גם בהתמודדות היומיומית עם הפציעה, וגם ההרגשה שאני מתקדמת עוד צעד החוצה, לקראת החזרה לריצה.
ובאמת כשחזרתי לריצה החיזוקים האלו הוכיחו את עצמם ובגדול!
אני מצרפת לך את יומן הפציעה שלי, מהתקופה שבה לא יכולתי לרוץ. חלק גדול ממנו נמצא גם כאן בפורום, בפוסטים השבועיים.
http://somethinggoodhappens.wordpress.com/2012/10/07/recovery_log/
תרגישי טוב והחלמה מהירה
תודה רבה על התגובה!
וואו. ההתמודדות שלך מעוררת הערצה !
הפציעה שלי ממש מינורית ביחס לזה- סתם כאב בכרית כף הרגל שלא עובר כבר חודש ומחמיר אם אני יותר מידי על הרגליים (אפילו לא ספורט)
האיבחון הראשוני היה דלקת . כדורים הפחיתו כאב. אבל כשהפסקתי אותם זה לא נעלם.
אני חוששת לעשות משהו לא נכון ולהחמיר את הפציעה ויותר מזה, אין לי מושג מה אני כן יכולה לעשות וגם האמצעים שלי מוגבלים בתקופה זו.
אני אשמח לעשות חיזוקים בבית. הבעיה העיקרית שאני לא יודעת מה ואיך ומה נכון לעשות.
בנתיים אני מחכה לחוו"ד של אורטופד.
וואו. ההתמודדות שלך מעוררת הערצה !
הפציעה שלי ממש מינורית ביחס לזה- סתם כאב בכרית כף הרגל שלא עובר כבר חודש ומחמיר אם אני יותר מידי על הרגליים (אפילו לא ספורט)
האיבחון הראשוני היה דלקת . כדורים הפחיתו כאב. אבל כשהפסקתי אותם זה לא נעלם.
אני חוששת לעשות משהו לא נכון ולהחמיר את הפציעה ויותר מזה, אין לי מושג מה אני כן יכולה לעשות וגם האמצעים שלי מוגבלים בתקופה זו.
אני אשמח לעשות חיזוקים בבית. הבעיה העיקרית שאני לא יודעת מה ואיך ומה נכון לעשות.
בנתיים אני מחכה לחוו"ד של אורטופד.
גמדים קטנים
New member
אבל בשביל זה אנחנו פה
מי כמונו מבין את הדיכאון?
מי יזכיר לך שזה יעבור, שתמיד יש עליות ומורדות? שלפעמים דווקא בתקופות של פציעה מגלים ענף ספורט אחר שעושה טוב על הנשמה?
מי כמונו מבין את הדיכאון?
מי יזכיר לך שזה יעבור, שתמיד יש עליות ומורדות? שלפעמים דווקא בתקופות של פציעה מגלים ענף ספורט אחר שעושה טוב על הנשמה?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.