שלא יגמר לי אף פעם...
איזה קסם של בוקר!
6:20, ממש עם אור ראשון ואני פוגשת את א' שמחכה לי בפתח הבית עם האופניים. רוכבים יחד בין השדות והפרדסים עד שמגיעים לרשפון שם פוגשים את א' השני ובהרכב מצומצם של 3 רוכבים אנחנו יוצאים לכיוון הים ושמורת חוף השרון.
כאן המקום לציין שא' וא' הם תותחים רציניים, אבל למרבה השמחה מחר יש להם גראן פונדו והם ביום קל, אז אני לא מתבאסת שאני מעכבת אותם.
רוכבים בסינגלים המדהימים של שמורת חוף השרון. פה ושם אני מפחדת ומורידה רגל, פה ושם אני מהססת אבל עם עידוד של א' מאחורי מצליחה בכל זאת לעבור אלמנט שלא עברתי אף פעם וטופחת לעצמי על השכם(
). א' מאחורי גם הוא יחד איתי מפרגן על הנצחונות הקטנים האלו ואני מרגישה בת מזל.
הנופים פשוט מהממים. צוקים דרמתיים שמשתפלים בחדות על הים, הכל ירוק ופורח. הרקפות הופיעו, האיילות (או אולי הצבאים) גם הן מחכות לנו בשמורה בשעת הבוקר המוקדמת הזו, והכל פשוט מרגיש מושלם.
בוקר מושלם. התחלה נפלאה של היום. וכל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה: "שלא יגמר לי אף פעם..."