קצרים ליום חמישי

susieada

New member
עוד אימון כייף!!

היון בים - הליכה, לא שחייה (אוי כמה הים צלול קרץ לי לקפוץ לתובכו). 40 דק' שילוב של הליכה בים והלכיה בחול עמוק, פשוט תענוג. והכל התאפשר כי בת של חברה, שלימדתי אותה לבת המצווה שלה לפני 7 שנים, הפעם טיפלה בי והסיעה והלכה כל צעד איתי ואפילי הראתה מקום לחנות בחינם בחום טריאתלון הנשים שלנו!! תודה תמירה!
מנסה להעלות תמונה ולא מצליחה.
אפשר להציץ בפייסבוק שלי.
 

susieada

New member
אויש - כמה שגיות כתיב בפוסט אחד....

לא נורא. מקווה שאתן מבינות!
 

מור שלז

New member
הנה התמונה .... פשוט השראה!

כמה כוחות, כמה עוצמה, שיש באישה אחת ג'ינג'ית צנומה ומדהימה.

פשוט השראה
 

meedas

New member
התכוונת לרוץ ובסוף לא יצא

במקום - ניקיתי את הבית וקניתי בגדים. ממש אישה לדוגמה ומופת


מחר הולכת להתיעצות אצל פזיוטרפיסט ספורט שהומלץ לי, בתקווה לקבל חוות דעת נוספת לגבי כל הכאבים שאני סוחבת.
ואולי, רק אולי, לקבל איזו תוכנית טיפול שתטמון בחובה סיכוי לעתיד טוב יותר וריצות ארוכות יותר
 

meedas

New member
כמו שחששתי

קיבלתי הנחיה להפסיק לרוץ במיידי (
) ולהפסיק לשבת ברגליים משוכלות כמו שאני רגילה ואוהבת (
)
בצד החיובי, יש אבחנה הגיונית של הגורם לכאבים ותוכנית טיפול שבטווח הארוך כנראה תאפשר לי לחזור לרוץ. מתישהו בעתיד. אולי.

האופי שלי ממש לא מתאים לתהליכים ארוכי טווח - אני טיפוס של סיפוקים מידיים. פלוס אין דבר שנוא עלי מתרגילי פזיוטרפיה (תעמדי על רגל אחת. לכווץ את הישבן. תחזרי על זה 10 פעמים. ועכשיו הרגל השניה... וכו'). בימים הקרובים יתברר אם אני מסוגלת לשנות את דרך המחשבה ולהתמיד בתהליך בלי לדעת כמה זמן זה ימשך ומה, אם בכלל, ייצא לי מזה.

בשבוע הבא הטריאתלון, ואחריו יאופסנו אופני הכביש. זה ישאיר אותי עם רכיבות לעבודה והליכות עם הכלבים, ובעצם שום דבר לדווח עליו בפורום הזה...
 

מור שלז

New member


קודם כל - ברור שאת חלק מהפורום. וברור שנשאר לך מה להיות כאן ולדווח.
אנחנו כאן אחת בשביל השניה לחלוק ולשתף את הנצחונות הקטנים והגדולים וגם... את הדרך האפורה הזו, את תרגילי השיקום המייאשים, את אותם רגעים "משעממים" שכשמצרפים אותם ביחד - מקבלים את הנצחון, הנצחון האמיתי בעיני.

בבקשה תשארי...

התרגילים שאת מתארת נשמעים לי מוכרים מאוד, גם גם האיסור לשבת בשיכול רגליים. גם אני הייתי שם. ואני זוכרת את עצמי יוצאת בדמעות מהפיזיו, בלי לדעת אם אי פעם אוכל לרוץ, בדיוק שהריצה הפכה להיות חלק ממני, ממש בתחילת הדרך.

הרבה תרגילים עברו מאז, תרגילים שהפכו לחלק מהשגרה שלי, אני עושה אותם כל פעם קצת, לאורך כל היום. בזמן שיחות ועידה (כשאני יחידה בחדר בטלפון), בבית מול הטלויזיה, תוך כדי קיפול כביסה (סוג של אימון "הפוגות") ועוד ועוד...

אצלי זה עבד, וקיבלתי חזרה את מתנת הריצה, מתנה שאני מעריכה מאז אפילו יותר...
מקווה שגם בשבילך


בהצלחה ו... נראה לי שיש לך הרבה מה לספר בתקופה הקרובה. לשתף, לחלוק ו... לכתוב את סיפור הנצחון שלך! (כל הזכויות על הביטוי הזה שמורות לספרינגי שלנו מהפורום, שידעה לצטט לי את זה שוב ושוב במהלך חודשי ההשבתה הארוכים...)
 
מה שהיא אמרה (או: לא כל כך מהר!)

אם את ספורטאית זה לא באמת משנה אם את עושה ספורט כרגע. משנה שאת אוהבת את זה ורוצה לעשות את זה. כל אחת מאיתנו עברה תקופות של השבתה, ואם לא היו לך תקופות רעות סימן שאת לא רצה מספיק זמן... וכולן, ללא יוצא מן הכלל, שונאות תרגילי פיזיותרפיה. אולי חוץ מיערה, כי היא מרוויחה מהם את לחמה
בקיצור - את בחברה טובה!
תמשיכי לדווח, "אל תאבדי את היאוש" כמו שהמדריך שלי בסיירות היה אומר - "החלק הקל כבר מאחורייך"
 

מור שלז

New member
ושוב חדר כושר...

בין ההסעות לבית הספר, לתחילת יום העבודה, הספקתי לדחוף שוב חדר כושר ומשקולות


ומחר יום עמוס... סוף שבוע מגיע ועמו 3 שעות ריצה (מקווה שאצליח לסחוב...) ואחר כך פגישות הכנה לקראת טריאתלון נשים, לימוד מסלול האופניים ותכנון מדוייק עבור הפאראטריאתלון/אתגרים. מנסיון השנים הקודמות - התכנון המוקדם של שטח ההחלפה, אזור העליה על האופניים, ועוד חשוב במיוחד במקרה של אתגרים, וחשוב לי שהכל יתוכנן ויבוצע על הצד הטוב ביותר. פשוט כי מגיע לנשים המדהימות, החזקות וממלאות ההשראה האלו.

אמרתי כבר שאני מתחילה להתרגש לקראת שבוע הבא?
 
למעלה