שביל הבריחה
לקראת שבת חפרתי בכמה אתרי חיזוי מזג אויר, מנסה ללמוד היכן ירד פחות גשם, עוצמת רוחות, טמפרטורה וכו', כדי לנסות למצוא מקום סביר לבצע בו את אימון השבת הארוך שלי- 7 שעות רכיבה+ריצת החלפה. לפי האתרים לא היה לאן לברוח- גשם בכל מקום. הפרטנר הציע שנלך על האופציה הדרומית- ערד או ים המלח. במהלך הנסיעה המבול אינו פוסק. אנחנו כבר מבינים שכנראה גם בים המלח לא יהיה מצב לרכיבה, ואני כבר מוכנה נפשית לאפשרות שנגיע לשם, נמצא גם שם מבול, נשתה קפה ונחזור ואבצע את האימון לבד ביום ראשון. עוצרים בדרך לשתות סחלב חם, אולי בזמן שחולף יקרה משהו. בערד עדיין גשום. יורדים אל ים המלח ושם מאד מעונן, אבל קרע בין העננים מופיע, ואין גשם. גם הטמפרטורה גבוהה- 12 מעלות לעומת 3-6 מעלות לאורך הדרך לשם. מתארגנים ויוצאים עטופים בהמון שכבות, חולצות תרמיות, כל אחד עם שני מעילים. הכביש בין המלונות לעין גדי חסום, אז אנחנו רוכבים דרומה, אל מפעלי ים המלח, משם לכיוון חצבה ועיר אובות, לכיוון מעלה העקרבים, אך מבלי לטפס הפעם. את זה נעשה במחנה האימונים בעוד מספר ימים. השמים קודרים, מדי פעם קרעי תכלת בין העננים ושוב התקדרות, אבל גשם- אין. כבר בשעה הראשונה מסירים את מעילי הגשם. אני מרגישה היטב את ההתקררות שלי, הגוף חלש מהרגיל, הנזלת דולפת בלי סוף ואני מרגישה מסטולה מרוב נזלת... מראש ברור, שלא יהיו לנו 7 שעות נטו לרכיבה עד שקיעת השמש, ונספיק מה שאפשר. אני עם משקפי שמש אופטיים, לא לקחתי משקפי ראיה רגילים לרכיבה ואי אפשר לרכוב בחושך כך. עוד ברור לי, שגם החלק האיכותי יותר של הרכיבה, קטעי המהירות הרשומים בתכנית- לא יקרו היום. לא במצבי העדין. הרכיבה כיפית על כבישים ריקים, עד שמגיעים אל כביש הערבה. כלי רכב שעוברים מולנו צופרים צפירות עידוד לשני ההזויים היחידים שמדוושים ביום כזה. פנצ'ר אחד לפרטנר בהלוך, פנצ'ר אחד לי בחזור, ממש 10 ק"מ לפני הסיום. הרוח משחקת בנו: כל הדרך הלוך, רוח דרומית חזקה, לתוך פרצוף. אנחנו מקווים שהיא תשאר כזו עד שנחזור ונוכל לטוס איתה, אבל כמובן, רבע שעה אחרי שמסתובבים לחזור, הרוח כבר מסתובבת ושוב מכה בנו, הפעם מצפון. רוכבים צפונה לתוך שמים שחורים, חופרים מול הרוח, יודעים שהגשם בוא יבוא, זו רק שאלה של זמן. למזלנו זה קורה רק בחצי השעה האחרונה לרכיבה. מעיל הגשם החדש שלי מצדיק את עצמו ואינו מעביר אף טיפה. סוגרים 5 וחצי שעות רכיבה והמבול רק מתחזק. תיזמון טוב. מרגישים שניצחנו את החורף בשבת הזו והצלחנו להוציא ממנה את המיטב. במצבי המנוזל והמקורר אין לי חשק לצאת לרוץ בגשם, ואני מוותרת על התענוג הפעם. עכשיו אני חייבת להחלים ומהר, לפני מחנה האימונים של סוף השבוע...