כנראה שגם זה ספורט 2
אז הילדון סוף סוף הבריא והיה לנו סופ"ש עמוס שכלל חגיגת יום הולדת עם המשפחה. הסופ"ש הוציא אותי מאיפוס קצת, וכל מיני תוכניות כמו לקרוא על החיסון של גיל שנה לפני שאנחנו מגיעים לטיפת חלב התמסמסו.
קמתי עייפה למדי בבוקר, כבר קבעתי להפגש עם חברה לגינה, ליוויתי את בן הזוג לאוטובוס ופתאום אני קולטת - טיפת חלב. היום. עוד 20 דקות!!!
חזרתי במהירות הביתה, דילגתי 3 קומות עם הילדון, לקחתי פנקס חיסונים ומיהרתי למטה (כבר עברו 10 דקות). טיפת חלב נמצאת ק"מ מהבית בערך ואין קווי אוטובוס שמגיעים לאזור. לאחר בכמה דקות? ולהסתכן בכך שמישהו אחר ייכנס בתור לפני ואתייבש שם שעה???
אז שינסתי מותניים, נעלתי את הגלגל הקדמי של העגלה ופצחתי בריצה... אפילו הקדמתי... ועכשיו מחזיקה אצבעות שיעבור את החיסון הזה בשלום כי שמעתי סיפורי זוועה, ולא יודעת מה עם שחר, לי אין כח לעוד מחלה עכשיו.