סיכום סוף שבוע פרוע
ממש - אבל ממש - נהניתי בחופש הזה. שחר לראשונה בחייו בערך לא סובל משיניים או איזה מחלה, והוא פשוט הילד הכי כייפי, צוחק ושמח בעולם. כל רגע איתו היה תענוג.
אחרי עוד ריצה על 531 בחמישי, לא ממש עשיתי כלום ספורטיבי "רשמי". ליוגה לא רציתי ללכת, רציתי לבלות זמן איכות עם המשפחה. אבל בשישי יצאנו לסיבוב רגלי קצר בשמורת חוף השרון. קיבלנו לא מזמן מנשא טיולים וזה הזמן לנסות אותו. המנשא כבד, ועם ילד הוא כבד עוד יותר. התחלקנו בנשיאה, וממש נתפסו לי הירכיים מהסיפור. אבל היה נהדר לחזור אל אחד מהאזורים האהובים עלי לריצות שטח.
בשבת שוב "ספורט" - רכיבה ליפו (עם הילד מאחור). רוח פנים מטורפת שהפכה את 4 הק"מ של הדרך ל-10 ק"מ לפחות בהרגשה. ראינו שם הופעת קרקס וכולנו נהנינו. בחזור, לשמחתי, הרוח היתה בעדנו והרכיבה קלה הרבה יותר.
והיום - ויתרתי על יוגה כי רציתי לגמור כבר עם התרגום הנוכחי. וגם - בואו נודה על האמת - מיציתי את היוגה.