קצרים ליום ראשון
- פותח הנושא tom696
- פורסם בתאריך
אלונה ברקת בפגוש את העיתונות
ברקת היא הבעלים של הפועל ב"ש (כדורגל גברים) בשנים האחרונות הקבוצה עושה חייל העונה ואתמול רינה מצליח ראיינה אותה בפגוש את העיתונות. למיטב הבנתי היא בהחלט אומרת שם דברי טעם (לכל הפחות בנועם הראוי)
http://www.mako.co.il/news-channel2/Meet-the-Press/Article-46dfebe1ad61341004.htm
ברקת היא הבעלים של הפועל ב"ש (כדורגל גברים) בשנים האחרונות הקבוצה עושה חייל העונה ואתמול רינה מצליח ראיינה אותה בפגוש את העיתונות. למיטב הבנתי היא בהחלט אומרת שם דברי טעם (לכל הפחות בנועם הראוי)
http://www.mako.co.il/news-channel2/Meet-the-Press/Article-46dfebe1ad61341004.htm
גמדים קטנים
New member
לא חושבת שזה מה שעלה מהדיון
בהחלט יש מקום לקצרים וגם לפרגון וגם לפידבק. אבל לדעתי זה נכון שלאחרונה חסר בפורום את הצד השני - של דיון מעמיק שלא קשור בהכרח לכמה רצנו אתמול. אני מאמינה שנצליח למצוא את האיזון הזה.
בהחלט יש מקום לקצרים וגם לפרגון וגם לפידבק. אבל לדעתי זה נכון שלאחרונה חסר בפורום את הצד השני - של דיון מעמיק שלא קשור בהכרח לכמה רצנו אתמול. אני מאמינה שנצליח למצוא את האיזון הזה.
מחנה אימונים
שבתי ממחנה האימונים לקראת הישראמן של קבוצת TRIHARD של תום מרמרלי, המאמן שמכין לי את התכנית לתחרות.
פעם ראשונה שאני במחנה אימונים בן 3 ימים בעומס כזה. יצאתי לדרך כבר ברביעי בצהריים כשאני עדיין מקוררת, מנוזלת מאד ועם מחזור עצבני ביותר. ירח מלא קידם את פנינו בים המלח, ובחמישי בבוקר נסענו לחצבה כדי לצאת משם לרכיבה הראשונה. שנועדה לדברי המאמן לרוכבים חזקים בלבד. הובהר לי מראש שאני אהיה כנראה בין החלשים שם. 118 ק"מ כולל מעלה העקרבים, מכתשים, ירוחם, דימונה, שוב מכתשים וחזרה לחצבה. העליה למעלה העקרבים קשה, אבל הירידה בחזור קשה לי הרבה יותר, נגמרו לי הידיים... בקטע שבין מעלה העקרבים לירוחם, הפלטון תפס תאוצה ומצאתי את עצמי רודפת לשוא אחרי הפלטון המתרחק. המאמן אסף כמה נושרים כמוני והוביל אותנו עם הלשון בחוץ, חששתי להיות אחרונה, לשמחתי הצלחתי לחמוק מהמיקום המבאס הזה. אמנם אימון ולא תחרות, אבל ממש מבאס אותי להיות אחרונה, גם אם כולם מסביב אריות. מירוחם והלאה כבר היה קל יותר, למעט הירידה של מעלה העקרבים כאמור. התכנית היתה לשחות בבריכת המלון הבלתי מקורה עם חליפות. הספיקו לי 4 בריכות כדי להבין שאני בסכנת היפותרמיה, יצאתי מהמים ובכך תמה סאגת השחיה שלי למחנה הזה. לא הזלתי דמעה על כך.
אימון הריצה בערב היה חזק, אך אני, עם עוורון הלילה שלי, התקשיתי לרוץ כך, מה גם שלא יכולתי לראות את הקצב בשעון, ורק בחצי הדרך נזכרתי איך מפעילים את תאורת הצג. המאמן רץ איתי סט אחד של טמפו והצמיד אלי רץ נוסף להמשך הדרך. בסופו של דבר השלמתי את האימון בקצבים הנדרשים ועם תובנה, שאני חייבת לדעת איך מפעילים תאורה קבועה בשעון, אם קיימת אופציה כזו, וגם לתרגל כמה ריצות בחושך עד הישראמן.
היום השני למחנה החל בעליה מים המלח לערד, עליה בקצב חזק, המשיך בקטע נג"ש במישור רותם ואחרי הרכיבה- ריצה בקצב טוב. לא הרגשתי כלל את יום האתמול ברגליים. לעומת זאת- ההצטננות לא הלכה לשום מקום.
היום השלישי שוב החל בעליה לערד- אבל בצומת חתרורים פנינו אל מישור רותם, רכבנו לכל אורכו עד צומת צפית, הלוך ושוב פעמיים וחזרה לים המלח לריצה ארוכה. גם היום הזה עבר עלי בכיף, בקצב טוב ובתחושה טובה למרות הנזלת שסירבה להתייבש. סיימתי מורעבת ואחרי טבילה במי הקרח של הבריכה לרענון הרגליים, מיהרתי להתקלח ולצוד המבורגר ענק (נדמה לי שזו הפעם הראשונה בחיי שאני אוכלת המבורגר במקדונלדס, האופציה הכי קרובה למלון
).
הקבוצה הענקית היתה אוסף של אנשים נחמדים, הארגון היה טוב, האוירה היתה מעולה, נעימה, פשוט 3 ימי כיף! קצת הצטערתי על כך שאין לי אפשרות להתאמן איתם יותר בגלל המרחק הגיאוגרפי. מצד שני בהכירי את עצמי- גם כאן ישנה קבוצת טריאתלון ממש נחמדה, ואני עדיין בוחרת להתאמן עצמאית, לרוץ ולרכוב היכן שבא לי...
עכשיו אני צריכה להתאפס. קצת קשה לחזור למציאות.
שבתי ממחנה האימונים לקראת הישראמן של קבוצת TRIHARD של תום מרמרלי, המאמן שמכין לי את התכנית לתחרות.
פעם ראשונה שאני במחנה אימונים בן 3 ימים בעומס כזה. יצאתי לדרך כבר ברביעי בצהריים כשאני עדיין מקוררת, מנוזלת מאד ועם מחזור עצבני ביותר. ירח מלא קידם את פנינו בים המלח, ובחמישי בבוקר נסענו לחצבה כדי לצאת משם לרכיבה הראשונה. שנועדה לדברי המאמן לרוכבים חזקים בלבד. הובהר לי מראש שאני אהיה כנראה בין החלשים שם. 118 ק"מ כולל מעלה העקרבים, מכתשים, ירוחם, דימונה, שוב מכתשים וחזרה לחצבה. העליה למעלה העקרבים קשה, אבל הירידה בחזור קשה לי הרבה יותר, נגמרו לי הידיים... בקטע שבין מעלה העקרבים לירוחם, הפלטון תפס תאוצה ומצאתי את עצמי רודפת לשוא אחרי הפלטון המתרחק. המאמן אסף כמה נושרים כמוני והוביל אותנו עם הלשון בחוץ, חששתי להיות אחרונה, לשמחתי הצלחתי לחמוק מהמיקום המבאס הזה. אמנם אימון ולא תחרות, אבל ממש מבאס אותי להיות אחרונה, גם אם כולם מסביב אריות. מירוחם והלאה כבר היה קל יותר, למעט הירידה של מעלה העקרבים כאמור. התכנית היתה לשחות בבריכת המלון הבלתי מקורה עם חליפות. הספיקו לי 4 בריכות כדי להבין שאני בסכנת היפותרמיה, יצאתי מהמים ובכך תמה סאגת השחיה שלי למחנה הזה. לא הזלתי דמעה על כך.
אימון הריצה בערב היה חזק, אך אני, עם עוורון הלילה שלי, התקשיתי לרוץ כך, מה גם שלא יכולתי לראות את הקצב בשעון, ורק בחצי הדרך נזכרתי איך מפעילים את תאורת הצג. המאמן רץ איתי סט אחד של טמפו והצמיד אלי רץ נוסף להמשך הדרך. בסופו של דבר השלמתי את האימון בקצבים הנדרשים ועם תובנה, שאני חייבת לדעת איך מפעילים תאורה קבועה בשעון, אם קיימת אופציה כזו, וגם לתרגל כמה ריצות בחושך עד הישראמן.
היום השני למחנה החל בעליה מים המלח לערד, עליה בקצב חזק, המשיך בקטע נג"ש במישור רותם ואחרי הרכיבה- ריצה בקצב טוב. לא הרגשתי כלל את יום האתמול ברגליים. לעומת זאת- ההצטננות לא הלכה לשום מקום.
היום השלישי שוב החל בעליה לערד- אבל בצומת חתרורים פנינו אל מישור רותם, רכבנו לכל אורכו עד צומת צפית, הלוך ושוב פעמיים וחזרה לים המלח לריצה ארוכה. גם היום הזה עבר עלי בכיף, בקצב טוב ובתחושה טובה למרות הנזלת שסירבה להתייבש. סיימתי מורעבת ואחרי טבילה במי הקרח של הבריכה לרענון הרגליים, מיהרתי להתקלח ולצוד המבורגר ענק (נדמה לי שזו הפעם הראשונה בחיי שאני אוכלת המבורגר במקדונלדס, האופציה הכי קרובה למלון
הקבוצה הענקית היתה אוסף של אנשים נחמדים, הארגון היה טוב, האוירה היתה מעולה, נעימה, פשוט 3 ימי כיף! קצת הצטערתי על כך שאין לי אפשרות להתאמן איתם יותר בגלל המרחק הגיאוגרפי. מצד שני בהכירי את עצמי- גם כאן ישנה קבוצת טריאתלון ממש נחמדה, ואני עדיין בוחרת להתאמן עצמאית, לרוץ ולרכוב היכן שבא לי...
עכשיו אני צריכה להתאפס. קצת קשה לחזור למציאות.
מטורף! נשמע ממש מתאים לך
וואו, איזה אימונים מטורפים! איזה יופי שנהנית כל כך.
כל הכבוד על הירידה של מעלה עקרבים!
כמה שהעליה הזו קשה - נראה לי שלא הייתי מעיזה לרדת שם. ירידה מפחידה בטירוף: שילוב של שיפועים קטלניים, מדרון תלול וכביש משובש.
איזה שעון יש לך?
לי אין תאורה קבועה בשעון, אבל יש אפשרות להפעיל מצב שהוא מאיר בכל לחיצה, ובכל לאפ. וכך אני יכולה לראות קצב בכל קילומטר. ואם אני רוצה מעבר לזה - אני פשוט לוחצת על כפתור בצד (כפתור enter אם גם לך יש 310) שבמצב רגיל לא עושה כלום חוץ מאשר להדליק את התאורה לכמה שניות.
חזרה נעימה וקלה למציאות...
וואו, איזה אימונים מטורפים! איזה יופי שנהנית כל כך.
כל הכבוד על הירידה של מעלה עקרבים!
כמה שהעליה הזו קשה - נראה לי שלא הייתי מעיזה לרדת שם. ירידה מפחידה בטירוף: שילוב של שיפועים קטלניים, מדרון תלול וכביש משובש.
איזה שעון יש לך?
לי אין תאורה קבועה בשעון, אבל יש אפשרות להפעיל מצב שהוא מאיר בכל לחיצה, ובכל לאפ. וכך אני יכולה לראות קצב בכל קילומטר. ואם אני רוצה מעבר לזה - אני פשוט לוחצת על כפתור בצד (כפתור enter אם גם לך יש 310) שבמצב רגיל לא עושה כלום חוץ מאשר להדליק את התאורה לכמה שניות.
חזרה נעימה וקלה למציאות...
אמא לאינדיאנים
New member
נשמע מטורף! לגמרי!
זה היה מחנה עם אנשים שאת מכירה? הם בדרך כלל מתאמנים יחד ולא לא? איך זה באמת להסתדר/להכנס לקבוצה במחנה אינטנסיבי כזה?
בכל מקרה אני מקווה שהמציאות לא הכתה בך חזק מידי בפרצוף
זה היה מחנה עם אנשים שאת מכירה? הם בדרך כלל מתאמנים יחד ולא לא? איך זה באמת להסתדר/להכנס לקבוצה במחנה אינטנסיבי כזה?
בכל מקרה אני מקווה שהמציאות לא הכתה בך חזק מידי בפרצוף
נתחיל מהסוף
המציאות לא הכתה אותי בכלל, הופתעתי די לטובה ממנה
לא חשבתי שאצליח לייצר ריצה ארוכה אחרי רכיבה ארוכה בקצב שבו רצתי בפועל ובלי למות לגמרי.
ברכיבות לא הופתעתי לטובה או לרעה- אני די מכירה את היכולת שלי וגם את המגבלות.
המאמן היה מרוצה מהתפקוד שלי שם, וגם אני. עובדה שנהניתי מכל יום ויום במחנה הזה.
חלק מהאנשים כבר פגשתי בדואתלונים של אותה קבוצה, בודדים הכרתי עוד קודם לכן. הפרטנר השתתף אף הוא במחנה, וכן השתתף שם מתאמן נוסף מחוץ לקבוצה שהוא חבר, כך שלא הרגשתי מבודדת. בסך הכל זו קבוצה ידידותית מאד, תומכת ומעודדת, וגם לו הייתי מגיעה לשם לבד לגמרי, לא היתה בעיה להשתלב חברתית. אף אחד לא גרם לי להרגיש כמו ילדת חוץ בקיבוץ
המציאות לא הכתה אותי בכלל, הופתעתי די לטובה ממנה
לא חשבתי שאצליח לייצר ריצה ארוכה אחרי רכיבה ארוכה בקצב שבו רצתי בפועל ובלי למות לגמרי.
ברכיבות לא הופתעתי לטובה או לרעה- אני די מכירה את היכולת שלי וגם את המגבלות.
המאמן היה מרוצה מהתפקוד שלי שם, וגם אני. עובדה שנהניתי מכל יום ויום במחנה הזה.
חלק מהאנשים כבר פגשתי בדואתלונים של אותה קבוצה, בודדים הכרתי עוד קודם לכן. הפרטנר השתתף אף הוא במחנה, וכן השתתף שם מתאמן נוסף מחוץ לקבוצה שהוא חבר, כך שלא הרגשתי מבודדת. בסך הכל זו קבוצה ידידותית מאד, תומכת ומעודדת, וגם לו הייתי מגיעה לשם לבד לגמרי, לא היתה בעיה להשתלב חברתית. אף אחד לא גרם לי להרגיש כמו ילדת חוץ בקיבוץ
זכות פנסיונרית!
לא שחיתי בים כבר שבועיים - מילא המים קרים. יש לי חליפה. אך איך בדיוק יוצאים רטובים לטמ' אויר של 7 מעלות?? (במיוחד כשאין מקלחת)
אז היום הלכתי קודם לפילאטיס, 1:30, ורק ב12:30 הגעתי לים, עם מעט גלים, לחוף הנכים, שלנו, של טריאתלון נשים.
תכננתי 40-45 דק' שחייה. אחרי 30דק' כבר היה לי קר, גם עם החליפה, אז יצאתי. עם 19C בחוץ, לא היה קשה לצאת רטובה.
כמה כייף שסוף סוף הגעתי לים. (אבל אני חושבת שלשחייה ארוכה יותר, אשאר עם הבריכה המקורה המחוממת).
כמה כייף הגמישות של פנסיונרית (כשאין לי שבוע נהדר עמוס כמו שבוע שעבר.)
לא שחיתי בים כבר שבועיים - מילא המים קרים. יש לי חליפה. אך איך בדיוק יוצאים רטובים לטמ' אויר של 7 מעלות?? (במיוחד כשאין מקלחת)
אז היום הלכתי קודם לפילאטיס, 1:30, ורק ב12:30 הגעתי לים, עם מעט גלים, לחוף הנכים, שלנו, של טריאתלון נשים.
תכננתי 40-45 דק' שחייה. אחרי 30דק' כבר היה לי קר, גם עם החליפה, אז יצאתי. עם 19C בחוץ, לא היה קשה לצאת רטובה.
כמה כייף שסוף סוף הגעתי לים. (אבל אני חושבת שלשחייה ארוכה יותר, אשאר עם הבריכה המקורה המחוממת).
כמה כייף הגמישות של פנסיונרית (כשאין לי שבוע נהדר עמוס כמו שבוע שעבר.)
גמדים קטנים
New member
קר לי רק מלחשוב על זה
במחשבה היה לי קר. במציאות בר ביצוע!
הייתי גאה בעצמי שהעזתי! ועוד לבד, עם הRoadID ובמים די רדודים, חלוך וחזורים בין המזחים.
אני כמעט כל יום קוראת בFacebook בקבוצה של "שחייה במים פתוחים" על שחייה ללא חליפות... כל פעם כמה קילומטרים. תמר שלנו ביניהם... למרות שאני יודעת שהם עוברים הסתגלות איטית והדרגתית לירידה בטמ' המים... זה לא בשביל הגוף שלי
הייתי גאה בעצמי שהעזתי! ועוד לבד, עם הRoadID ובמים די רדודים, חלוך וחזורים בין המזחים.
אני כמעט כל יום קוראת בFacebook בקבוצה של "שחייה במים פתוחים" על שחייה ללא חליפות... כל פעם כמה קילומטרים. תמר שלנו ביניהם... למרות שאני יודעת שהם עוברים הסתגלות איטית והדרגתית לירידה בטמ' המים... זה לא בשביל הגוף שלי
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.