כבר מתרגשת!
בשבוע שעבר לא רצתי בכלל עקב עייפות שרירים/נפש קשה. בשישי בקושי הספקנו לנשום, אז הריצה ששאפתי אליה לא התממשה.
בשבת בבוקר רציתי לרוץ, אבל איך הולך המשפט? "האדם מתכנן תוכניות והילדון בוכה"...
חנכנו שן ראשונה ואחותה כנראה בדרך, כך או כך, הילדון ישן את שנת הבוקר שלו עמוק בצהריים, ואני לא רציתי לרוץ בחום. במקום זה, רצתי אחרה"צ בטיילת, חוויה מפוקפקת לכל הדעות. חם ועמוס. 6 ק"מ בקצב לא רע, לא היה קל אבל היה משהו.
בשבת מירוץ האביב, ואני כבר מתרגשת. הייתי רוצה לבוא מוכנה יותר, ה"ארוכה" שלי היא 7.5 ק"מ, אבל העיקר שיהיה מירוץ ותהיה חוויה. בשבוע לפני הרי כבר אין מה להתכונן.