סימולציית הר לעמק....
ביום חמישי נפגשתי עם מאמן ויועץ תזונה שאני מכירה, שיעזור לי/ייעץ לי , לגבי התזונה סביב הר לעמק וביום שלפני.
הכנו תפריט מסודר והחלטנו שאני מנסה לעשות סימולצייה.
אז אתמול עשיתי סימולציה לקראת התחרות שבוע הבא , שילבתי ריצה בשעות שאני פחות או יותר אמורה לרוץ בהר לעמק, עם תזונה כמו שאני אמורה לאכול.
ריצה ראשונה בשטח אתמול בשעה 13:20 , לקחתי איתי בקבוק כדי להתרגל לרוץ עם בקבוק ביד, אבל כמעט ולא שתיתי וכשכן שתיתי הרגשתי שזה רק מפריע לי ומגביל אותי, המקטעים שלי הם כל אחד 11 ק"מ כמעט ואני רגילה לרוץ בחום ואוהבת את זה ועד עכשיו כל מרוץ שהשתתפתי בו וכל ריצה שיצאתי גם בשיא החום לא לקחתי מים או שתיתי תוך כדי, גם לא הרגשתי צורך לזה. חזרתי הביתה קצת אוכל , מקלחת זריזה, לנוח לא יצא לי כלכך (הייתי צריכה לקפוץ לביקור נוסף לחנות נייקי בנמל ולנצל את ההנחה לפני שהיא מסתיימת חחח), ב20:00 ריצה נוספת, הפעם חצי שטח חצי כביש (בחושך אני לא אוהבת להכנס לפרדסים כי אין תאורה ואנשים מסביב), הביתה שוב ארוחה קלילה מקלחת זריזה קצת התקשקשות בטלפון עם חברים (היי אני בחורה חחח) ולישון, נרדמתי בשנייה, הייתי גמורה....
אבל אז השעון המעורר צלצל...
יצאתי נגד כל מה שאני מאמינה בו, עשיתי משהו שאני לא האמנתי שאני אי פעם אעשה ואני עדין לא מאמינה שעשיתי אותו....
קמתי בחמישה ל4 בבוקר ויצאתי לרוץ ב4:15, בשביל לרוץ....
הפעם רצתי רק כביש אבל עם עלייה מהגיהנום ששברה אותי סופית חחח, מקלחת, שייק חלבון ועכשיו כבר בעבודה מנסה לא להרדם על המקלדת.
היה קשה ומעייף, הריצות לא זרמו לי בטוב, הרגליים שלי היו נוקשות וסרבו לציית לי אז היו קטעים שעברתי להליכה, אוכל השתדלתי להקפיד על הרוב אבל היו מקרים שזה לא הסתדר לי, הסימולצייה רק הפחידה אותי עוד יותר.
אבל, עם זאת אני יכולה להגיד שעשיתי את זה, אמרתי שאני אצא לרוץ 3 פעמים ועשיתי את זה.
שתיתי מספיק מים בין ריצה לריצה ואכלתי, אולי עדין לא מספיק אבל הקפדתי .
אומנם זה לא בדיוק אותה עייפות כמו שתהיה במרוץ, יכולתי להתקלח כמה שרציתי ולנוח קצת, אז זה לא בדיוק אותו דבר אבל כן למדתי איך זה מרגיש ולמה להתכונן.
עכשיו נשארו רק עוד 4 ימים בשביל לראות באיזה מצב צבירה אני מסיימת את המרוץ....
אני עדין חוששת לפעמים, שאולי לקחתי על עצמי משהו גדול מידי, גם שנרשמתי מלתחילה וגם שהסכמתי להחליף רצים ולהיות רצה במקטעים קשים וארוכים יותר, אבל משתלת להאמין ולקוות שיהיה בסדר....