לחזור ולנשום בבריכה
היה בוקר עמוס ולא קל, שהפגיש/ אותי עם כל מיני מקומות... פחות מוארים שבי. אבל ידעתי שעוד מעט, אגיע לבריכה, ומאוד חיכית לזה.
רציתי לשחות את המרחק הרגיל שלי - כשני ק"מ. ואז, אחרי כ- 60 בריכות, כשאני יודעת שיש לי רק עוד 20... התחילה להתפס לי כף הרגל. אוףףףף
מעצבן כי אכלתי, ובאוכל היה מספיק מלחים, ולא היה ברור לי "מה זו השטות הזו עכשיו??!!" אבל אחרי שעוד קצת ניסיתי והמצב לא השתחרר, יצאתי. לפחות חזרתי לנשום קצת...
הספורט הוא המקום הכי בטוח (לפעמים) להניח את העומס באופן בריא מחוץ לנו.
שיהיה בהצלחה גדולה לכל היורדות לאילת.
תהנו