קצרים ליום רביעי

קיץ 2011

New member
בוקר טוב


החצי של תל אביב מתקרב, ויותר מידי ימים הייתי בבית עם ילדים חולים...

יוצאת עכשיו לריצה בינונית.
יום נפלא לכולן.
 
פאדיחה כזו טרם היתה...

הבוקר, בעת שהתארגנתי לרכיבה, קיבלתי הודעה ובה הצעה לשינוי מקום היציאה מצומת עופר לקיבוץ החותרים. סבבה, קרוב יותר. יוצאת לדרך עם שלל תיקיי, מגיעה לחותרים, פוגשת את הפרטנר, פותחת את הדלת האחורית ברכב- ואין שם אופניים! הלב שלי נדם. אני רועדת כולי, נכנסת לרכב ומתחילה לחזור הביתה, מבינה שהאופניים נשארו מופקרים ליד המעלית בחדר המדרגות... מטלפנת אל בן הזוג, מבקשת שירד מהר לבדוק שהאוצר לא נעלם משם, בכל זאת השקעתי רק בשדרוגים כמה אלפים טובים בחודש האחרון... אחרי נצח הוא מטלפן ומבשר לי שהאוצר נמצא בריא ושלם והוכנס אחר כבוד הביתה. אני מגיעה הביתה במהירות שיא, לוקחת את האופניים וחוזרת לקיבוץ החותרים. מתחילים באיחור של חצי שעה את הרכיבה, והרגליים די ריקות, גם הפאדיחה של הבוקר ערערה אותי. אני רק מברכת על כך שלא קבענו לרכוב היום מעופר או מעין השופט... אחרי שיטוטים על כביש 4 ונגזרותיו מחליטים להמשיך לזכרון יעקב, לשתות קפה במדרחוב. רק בעליה לזכרון יעקב מתעוררות הרגליים ופתאום אני מקבלת מחמאות על המהירות. קפה וסחלב חם ויורדים חזרה לכביש 4. בחזור נג"ש עצים ששוב סוחט תשואות מהקהל (טוב, הקהל משוחד). לפחות בסיום לא שכחתי להחזיר את האופניים לרכב...
 
הרגת אותי...

נהוג להגיד "טוב שהראש מחובר לכתפיים", אבל בשבילך - טוב שהרגליים מחוברות למותניים
 

melon

New member
לא נראה לי

שאת הראשונה / יחידה שזה קרה לה. הראש כל כך עמוס במיליון דברים.
החדשות הטובות זה שזה כנראה , מההתקף לב, לא יקרה שוב בקרוב ואיזה מזל.....
 

צ ל י ל 8

New member
קורה.. לפעמים השכל לא בראש..

העיקר שנהנית בסוף ושהאופניים נמצאו
 

melon

New member
תובנות על חצי מרתון .....

בסופ"ש התקיים חצי המרתון שבו הייתי אמורה לרוץ. דחיתי לאחד אחר ובמקום התנדבתי להיות סדרנית. ואני שמחה מאוד כי לדעתי חשוב לעזור ולתמוך באירועי ספורט א-ב-ל בעיקר כי קיבלתי שיעור ותזכורת על איך לא לרוץ את החצי שלי....

מיקמו אותי בנקודת החפיפה היחידה של המסלול , קילוטר 3 הלוך ו -20 חזור. כך שיצא לי לפגוש את הרצים בתחילת המירוץ - רעננים ואנרגטים ולקראת סיום - רובם בפרצוף מעונן חלקית ומיואש , חלק הולכים , כמה זוחלים.

אחרי שאחרון הרצים חלף את נקודת ה- 3 ק"מ התיישבתי , בהנחה שיש לי עכשיו קרוב לשעה וחצי.... טחנתי לאיטי סנדביץ וקפה שחולקו למתנדבים ואז קיבלתי עידכון שהרץ הראשון בדרך חזרה אלי . מה ? מסתכלת על השעון - זה טעות , בקושי עברה שעה ! הגזימו. ואז הופיע האופנוע , האופניים והרץ הראשון. שסיים חצי מרתון בשעה ושש דקות וקצת ....
אני בשוק !

תובנות - זה החצי שפותח את העונה , אחרי חודשי אימונים גשומים וחשוכים, מזג האויר הסוער נרגע ושיתף פעולה. המסלול נחשב מהיר ושטוח.
ההרגשה שלי שמתוך שמחה, התרגשות ואולי צפייה לשיאאישי כי המסלול שטוח יחסית - הרבה פתחו בריצה מאוד מאוד מהירה. נתנו בראש בקילומטר 3 וקיבלו בראש בקילומטר .20

תובנה שנייה - אין לי ספק בכלל , שגם אני הייתי ממריאה וטסה את הקילומטרים הראשונים ומתרסקת קשות. זה היה באויר. לכן אני שמחה שלא רצתי ויצא לי להזכר מה לא לעשות. מקווה שאני אזכור את זה גם בעוד 3 שבועות


בקיצור - להתחיל שפוי , להתחזק ואז לתת מה שיש - תיאורטית זה ברור ...
 

צ ל י ל 8

New member
זה מעניין... איך מגיעים להתנדב למירוצים?

עבורי זו יכולה להיות חוויה לפני שאני משתתפת באחד כזה.
 

melon

New member
כמה אופציות

באתרי מירוצים מפרסמים כשצריך מתנדבים או אפשר לפנות ולהציע.
אני אוהבת במיוחד להתנדב למירוצים שיש להם אג'נדה חברתית כמו למשל האחרון היה 100% התנדבותי וההכנסות הלכו לווריאטי.
בהחלט אפשר ללמוד ולהנות מאוד מהאירועים האלה - כמעט כמו לרוץ...

הנה יש כאן בפורום פירסום למירוץ לזכר זיו בלאלי . זה מירוץ שלהשתתפות בו יש לטעמי ערך מוסף חשוב , ואם לא רצים - אולי מחפשים מתנדבים ?
 
מקסים!

לא מובן מאליו להתנדב במירוץ, שבו היית אמורה להשתתף! זה ממש מקסים מצידך לדעתי.
תהני במירוץ שלך ושמרי על חיוך ענק לאורך כל הדרך!
 
למעלה