קצרים ליום רביעי
- פותח הנושא susieada
- פורסם בתאריך
גמדים קטנים
New member
לחיי הריצות הטובות!
אתמול רציתי לרוץ על העגלה אחרה"צ, אבל שחר היה במוד קוטר וחששתי שהוא לא ישתף פעולה. אז אחרי ההשכבה יצאתי ל:"5 ק"מ אבל לא בטוחה שיהיה לי כח".
הזכרתי לעצמי כמה קל לרוץ בלי עגלה, אזרתי כוחות ויצאתי.
היה - נפלא!!! הקפדתי לרוץ באיזי את הק"מ הראשון, ואז הגברתי, למעשה זה היה טמפו (כיוון שעם העגלה אני רצה לאט, מנסה לנצל את האימונים לבד לאימוני איכות), ואפילו שברתי שיא של-אחרי-הריון ל-5 ק"מ.
ותיקות הפורום בטח זוכרות שבשנה+ האחרונות אני סובלת מאסתמה, וזה מאד פוגע בריצות. למעשה, הבעיה העיקרית היא ששרירי הבטן נתפסים לי מהמאמץ של הנשימה, ולא קוצר נשימה ממש. אז אמנם מאד הרגשתי את התפיסות בבטן (מרגישה אותה גם עכשיו), אבל הצלחתי לנהל את זה יפה תו"כ הריצה, ולא נאלצתי לעצור, ועל כך אני מאד שמחה ומודה.
אתמול רציתי לרוץ על העגלה אחרה"צ, אבל שחר היה במוד קוטר וחששתי שהוא לא ישתף פעולה. אז אחרי ההשכבה יצאתי ל:"5 ק"מ אבל לא בטוחה שיהיה לי כח".
הזכרתי לעצמי כמה קל לרוץ בלי עגלה, אזרתי כוחות ויצאתי.
היה - נפלא!!! הקפדתי לרוץ באיזי את הק"מ הראשון, ואז הגברתי, למעשה זה היה טמפו (כיוון שעם העגלה אני רצה לאט, מנסה לנצל את האימונים לבד לאימוני איכות), ואפילו שברתי שיא של-אחרי-הריון ל-5 ק"מ.
ותיקות הפורום בטח זוכרות שבשנה+ האחרונות אני סובלת מאסתמה, וזה מאד פוגע בריצות. למעשה, הבעיה העיקרית היא ששרירי הבטן נתפסים לי מהמאמץ של הנשימה, ולא קוצר נשימה ממש. אז אמנם מאד הרגשתי את התפיסות בבטן (מרגישה אותה גם עכשיו), אבל הצלחתי לנהל את זה יפה תו"כ הריצה, ולא נאלצתי לעצור, ועל כך אני מאד שמחה ומודה.
גמדים קטנים
New member
כמה דברים
1. מתחילה לאט - חימום מאד חשוב
2. לפני הריצה בלי אוכל ומינימום שתייה
3. דווקא בזמן הריצה עבודה חזקה עם הבטן - להוציא ולהכניס. זה עוזר להרפות את המתיחה. לנשום בקצב אחיד ולהפעיל את הבטן בהתאם לנשימות.
4. להתמקד בשריר התפוס ולנסות להגיע איתו להבנות
1. מתחילה לאט - חימום מאד חשוב
2. לפני הריצה בלי אוכל ומינימום שתייה
3. דווקא בזמן הריצה עבודה חזקה עם הבטן - להוציא ולהכניס. זה עוזר להרפות את המתיחה. לנשום בקצב אחיד ולהפעיל את הבטן בהתאם לנשימות.
4. להתמקד בשריר התפוס ולנסות להגיע איתו להבנות
גמדים קטנים
New member
איזה כיף...
סוזי, בדיוק מה שאמרת!
אמש התפנה לי זמן, הצעתי לבנות להצטרף אליי לאימון ריצה של הקבוצה באיצטדיון של ביה"ס הריאלי, והגדולה נענתה להזמנה. יצאנו בריצה מהבית, סה"כ קילומטר אחד. באיצטדיון התחלנו את ריצת החימום הרשמית, רצתי תחילה בקצב שלה, בהדרגה הגברתי, וכך רצנו במעגלים עד שהגיע הזמן למתיחות. אחרי המתיחות התפצלנו- היא נשארה לאימון אינטרוולים באיצטדיון (עם מאמן מדהים, שמאמן גם את הילדים והנוער באתלטיקה במכבי חיפה), אני יצאתי עם חבורת סוסים לאימון עליות קצר ואכזרי במרחק מה משם. תוך כדי עליות (הסוסים טסים, אני מקרטעת), הרגשתי שהמתיחה שהופיעה כבר ביום שני אחרי אימון הטמפו, ממש מפריעה לי ומחריפה. עצרתי את השעיטות בעליה אחרי קצת יותר ממחצית הסטים, והסתפקתי בריצה קלה עד לסיום. חזרנו בריצה קלה אל ביה"ס הריאלי, שם מצאתי את הגדולה כבר בסיום המתיחות שאחרי. היא נהנתה מאד והביעה רצון להגיע לאימונים נוספים
הבוקר- רכיבת יום ד' הקבועה מעין השופט לגבעת עדה, קפה, סחלב חם וחזרה. בדרך פגשנו על הכביש גופת נחש עצום מימדים, בצבעי צהוב-לבן-אפור, משהו מזעזע בגודלו, אורכו כ-2 מטרים או יותר, והצחנה שבקעה ממנו כמו של חזיר גדול מת... לאור העובדה שהמפלצת הזו מתה, הרגשתי שהצדק נעשה. לא ברור מה עושה יצור כזה בטבע, לא חושבת שיש אצלנו נחשים כאלה...
אחרי הרכיבה הנהדרת, יצאתי לריצה ביער הקיבוצים. חשבתי תחילה לרוץ על חלק ממסלול "סובב עמק" אבל די מהר שיניתי כיוון וחתכתי הצידה. הגבעה הראשונה שנקרתה בדרכי זכתה לטיפוס עד למעלה. חשבתי לרדת מצידה האחר, אבל די מהר התברר שהירידה תלולה מדי, וירדתי מהצד שממנו עליתי. המשכתי לשוטט ברחבי היער, עד שמצאתי את עצמי מטפסת על עוד גבעה. בראשה מצאתי שולחן מוזר עשוי מסלע, לצידו שני ספסלי עץ, צילמתי והמשכתי, מגלה סינגל מקסים יורד אל מרגלות הגבעה. המשכתי כך מגבעה לגבעה, לא ממש מכירה את הדרך, אבל כיוון כללי יש לי. פגשתי עוד נחש, הפעם חי, אבל נראה קטן ועלוב לעומת המפלצת המתה. סיימתי מאושרת ונסעתי הביתה להתקלח ולצאת למשרד.
אכן יממה גדושה בכל מה שאני אוהבת
אמש התפנה לי זמן, הצעתי לבנות להצטרף אליי לאימון ריצה של הקבוצה באיצטדיון של ביה"ס הריאלי, והגדולה נענתה להזמנה. יצאנו בריצה מהבית, סה"כ קילומטר אחד. באיצטדיון התחלנו את ריצת החימום הרשמית, רצתי תחילה בקצב שלה, בהדרגה הגברתי, וכך רצנו במעגלים עד שהגיע הזמן למתיחות. אחרי המתיחות התפצלנו- היא נשארה לאימון אינטרוולים באיצטדיון (עם מאמן מדהים, שמאמן גם את הילדים והנוער באתלטיקה במכבי חיפה), אני יצאתי עם חבורת סוסים לאימון עליות קצר ואכזרי במרחק מה משם. תוך כדי עליות (הסוסים טסים, אני מקרטעת), הרגשתי שהמתיחה שהופיעה כבר ביום שני אחרי אימון הטמפו, ממש מפריעה לי ומחריפה. עצרתי את השעיטות בעליה אחרי קצת יותר ממחצית הסטים, והסתפקתי בריצה קלה עד לסיום. חזרנו בריצה קלה אל ביה"ס הריאלי, שם מצאתי את הגדולה כבר בסיום המתיחות שאחרי. היא נהנתה מאד והביעה רצון להגיע לאימונים נוספים
הבוקר- רכיבת יום ד' הקבועה מעין השופט לגבעת עדה, קפה, סחלב חם וחזרה. בדרך פגשנו על הכביש גופת נחש עצום מימדים, בצבעי צהוב-לבן-אפור, משהו מזעזע בגודלו, אורכו כ-2 מטרים או יותר, והצחנה שבקעה ממנו כמו של חזיר גדול מת... לאור העובדה שהמפלצת הזו מתה, הרגשתי שהצדק נעשה. לא ברור מה עושה יצור כזה בטבע, לא חושבת שיש אצלנו נחשים כאלה...
אחרי הרכיבה הנהדרת, יצאתי לריצה ביער הקיבוצים. חשבתי תחילה לרוץ על חלק ממסלול "סובב עמק" אבל די מהר שיניתי כיוון וחתכתי הצידה. הגבעה הראשונה שנקרתה בדרכי זכתה לטיפוס עד למעלה. חשבתי לרדת מצידה האחר, אבל די מהר התברר שהירידה תלולה מדי, וירדתי מהצד שממנו עליתי. המשכתי לשוטט ברחבי היער, עד שמצאתי את עצמי מטפסת על עוד גבעה. בראשה מצאתי שולחן מוזר עשוי מסלע, לצידו שני ספסלי עץ, צילמתי והמשכתי, מגלה סינגל מקסים יורד אל מרגלות הגבעה. המשכתי כך מגבעה לגבעה, לא ממש מכירה את הדרך, אבל כיוון כללי יש לי. פגשתי עוד נחש, הפעם חי, אבל נראה קטן ועלוב לעומת המפלצת המתה. סיימתי מאושרת ונסעתי הביתה להתקלח ולצאת למשרד.
אכן יממה גדושה בכל מה שאני אוהבת
מרתון ירושליים ביום שישי הקרוב!
כמו שדודי שרמן, שיצר את מסלול התחרות (10 ק"מ, חצי מרתון ומרתון מלא,) אמר: מה שכל כך מאפיין את ירושלים – העליות והירידות אל תוך ההיסטוריה והשכונות הישנות והחדשות. יהיו פה עליות בכל קנה מידה אפשרי, אבל בעיקר יהיה פה משהו שהוא גם אתגר וגם קדוש".
בהצלחה לכל משתתפות כל המרחקים!
התאמנתן הרבה, תרגלתן עליות וירידות. חלק כבר מכירות את המסלול, לחלק הכל חדש.
תהנו!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.