לא אוהבת לעשות את זה כאן ובכל זאת מרגישה צורך
נ-מ-א-ס ל-י!!!!!!!!!!
דייי נמאס לי מהחרא כאן, לראשונה מרגישה שאני מתחילה להשבר. עצב הוא הרגש הדומיננטי אצלי עכשיו, הקיצוניות בין רגשות האופטימיות של אתמול שנרשמתי למקצה של 4.5 קילומטר בפורט טו פורט למרות שמעולם לא שחיתי את המרחק, מחשבות על תוכנית האימונים, המחשבות על השחיה המשותפת עם חברה, התחלת התוכנית למרתון בספטמבר....והיום רגשות הפסימיות מתחילים להיות קשים מנשוא.
 
למרות שהבוקר התקיים אימון קבוצה לא נסענו אליו, כי לא היה לי הגיוני להשאיר את הילדים, ולמרות שתכננתי לרוץ כאן לא מצאתי את הכוחות לזה והמשכתי "לישון".
 
זהו הוצאתי, אולי אמצא כוחות ללכת לחדר כושר, אני יודעת שזה יעשה לי טוב...
 
יום טוב לכולן