קצרים ליום שישי

perach22

New member
סופ"ש נעים


אחרי 3 ימים שבהם לא יכולתי לזוז, בגלל כאב קשה בצד שמאל של האגן, כנראה מתיחה חזקה ואולי דלקת או משהו...
נחתי, נחתי, נחתי, עם נורופן, בנגיי, ומגנזיום....
היום מרגישה יותר טוב, הולכת לפילאטיס, להחזיר את כל העצמות למקום....
מקווה מחר לצאת לריצה טובה....
שתהיה שבת נפלאה ושמשית...
 

susieada

New member
No fun להתמודד עם כאב...

מקווה שהמנוחה והתרופות עזרו ותוכלי להחזיר את העצמות למקום בפילאטיס היום ולהינות מריצה שימשית מחר!
 

perach22

New member
תודה סוזי

באמת מרגישה הרבה יותר טוב, והפילאטיס עושה את העבודה כל שבוע.....
כבר כמעט ולא כואב בכלל, מקווה שזה לא יחזור שוב אחרי הריצה מחר....
קצת מאבד את הביטוחן אחרי שקורה משהו כזה, גם מחר יש לי ריצה של 9 ק"מ, מקווה שלא ארגיש צורך לחזור לפני.
 

מור שלז

New member
כמה טוב שהכאב אחריך, שרק ימשיך


טוב שנחת ונתת לעצמך הזדמנות להתאושש ולהחלים.
איך היה הפילאטיס?
 

perach22

New member
פלאטיס...

היה מצויין, מחכה לשיעור הזה בסוף השבוע גם בשביל הגוף גם בשביל הנפש...
כאילו מפנה לי מקום בדיסק לכל השבוע הבא....
 
ריצה נהדרת עם העגלה

אחרי שבוע נטול כוחות לחלוטין... גם בוקר מקסים, גם 5 ק"מ ב-33 דקות שזה שיפור מדהים מהריצה הקודמת, וגם מלא חיוכים שקיבלתי מרצים על כך שאני רצה עם עגלה. איזה כיף שיש ריצות כאלה!
 

susieada

New member
כייף שיש ריצות כאלה!

כן ירבו השמחה וההזדמנויות... כל פעם שאני רואה רץ או רצה עם עגלה, גם אני מברכת, מחייכת. דרך נהדרת לשלב 2 אהבות.
שמחה לשמוע על השיפור בקצב!
שבת שלום!
 

מור שלז

New member
שיפור מדהים! את מדהימה!

מה זה הקצבים האלו? ועוד בריצה עם עגלה? מדהימה!

כל הכבוד!

ואיך שחר קיבל את הריצה הזו? בטח גם הוא נהנה מהריתמוס הקבוע של הריצה עם העגלה, מהאויר הצח, לא?
 
ישן כמו תינוק

לצערי התעורר במתיחות... הוא כנראה רוצה שארוץ יותר זמן.
בכל מקרה אני תמיד מתזמנת ריצות לשעת השינה שלו.
 
עכשיו הכל ייראה אחרת...

מרגע שהתינוק אינו "מפריע" לך לצאת לרוץ, ובעיקרון מגיב יפה לריצות בעגלה (כלומר נרדם, או מבסוט מהדרך), את יכולה להתאמן אפילו לאולטרה מרתון אם בא לך

השלב הבא- טריילר לאופניים ואז תוכלי גם להפוך לרוכבת-על בעזרתו (ע"ע דורה הלר).
 

susieada

New member
בריכה אתמול, היום עבודה...

עוד שבוע אחד ואקבל את ימי שישי בבוקר בחזרה לאימון. אני מלמדת בבית ספר אחד בהעשרה יהודית, והסדרה הנוכחית מסתיימת בשבוע הבא ותעבור לסוג אחר של הוראה באותו בית ספר בימי ראשון בבוקר.


רמת הכאב נודדת... יש ימים יותר קלים ויותר קשים. היום יותר קשה. מברכת את משככי כאבים... ויודעת שימים קלים ימהרו לבוא.

שבת שלום!
 

perach22

New member
סוזי אני מעריצה אותך

כשאת מספרת על הכאבים שיש לך, את נותנת לי כח והשראה, התמודדות עם כאב במשהו שאתה כל כך אוהב לעשות..
לא לוותר להשתמש באמצעים שמקלים ולהמשיך הלאה...

רק בריאות...
 

oggi2

New member
מאחלת לך גם, ימים קלים

ושהכאב ינדוד ויפוג.
 

מור שלז

New member
"אני מרגיש כמו כרטיסן"


הבוקר שוב קמתי ל"רכבת ריצה" ארוכה עם הקבוצה שלי.
הריצות של ימי שישי מורכבות מריצות שונות באורכים שונים לכל אחד לפי ותק בריצה, לפי המטרה הקרובה ומדי שבוע אני מרכיבה פאזל אנושי שהופך ל"רכבת ריצה" - כל אחד/אחת מגיע בשעה המתאימה/נוחה לו, מצטרפים לריצה ורצים בין חצי שעה (מישהי שמתחילה עכשיו) לשלוש וחצי שעות (למרתוניסטים).

הבוקר הגעתי לאימון עם האופניים שלי מוכנים באוטו. הרגשתי קצת "מפורקת" אחרי אתמול, לא הייתי בטוחה כמה אני מסוגלת לרוץ 3 שעות פלוס על הרגליים האלו, והחלטתי ליתר בטחון להביא את האופניים. אם אני ארגיש שזה לא נכון/לא מתאים לי להמשיך בריצה - נוציא את האופניים מהאוטו ונלווה את המתאמנים שלי ברכיבה.
לשמחתי הרבה שרדתי יפה את כל שלוש וחצי השעות. אמנם היה משבר קטן תוך כדי, אבל התמודדתי. תוך שאני מזכירה לעצמי שזה "אימון מגירה". לזכור את המשבר, לזכור את הקושי, לשמור אותו במגירה מיוחדת בראש לרגעי המשבר שבודאי יגיעו בפרוייקט שלושת המרתונים שמצפה לי.

והיה כיף לראות את ההתקדמות של הרצים שלי, את ההתמודדות עם הקושי, את הנחישות. לקבל סמסים נרגשים בסיום הריצה שמעידים על תחושת ההישג והסיפוק שהם יצאו איתה. מי שרצה בפעם הראשונה חצי שעה רצוף. מי שרק הצטרפה לקבוצה וגילתה את האושר שבריצה עם עוד אנשים, שבשיחה המתגלגלת תוך כדי הריצה, של העידוד ההדדי.
כיף!

ולמה הכותרת למעלה? כי בשלב מסויים, אי שם אחרי התחנה השלישית של הרכבת שלנו, מודיע לי המרתוניסט: "אני מרגיש כמו כרטיסן"


סופשבוע נפלא לכולן
 

מור שלז

New member
דברים שרואים מכאן, לא רואים משם...

תמונה שצילמתי תוך כדי הריצה. אחד מאותם רגעים שמסתכלים סביב ומרגישים שהיופי מקיף אותנו מכל עבר.
 
עוד בוקר דבש

הבוקר התחיל בריצת סינגלים מופלאה עם חברצה. התכנון היה לרוץ בסינגלים אל צומת דמון, לחצות את הכביש ולחזור דרך הסינגלים מעברו האחר של הכביש. בחזור, בהגיענו לאנטנה, אני מרגישה רעב קל ונזכרת שחלק מחברי הקבוצה רצים בדרך נוף כרמל ומקיימים פריסה מסורתית אחרי הריצה. אני מציעה לה לרוץ לשם והיא נענית בשמחה. רצות במורד האנטנה בשטח, אני עוד מספיקה להראות לה את הבונקר ממלחמת העולם השניה, ממשיכות לרוץ במורד ההר עד לדרך נוף כרמל, פוגשות חלק מהקבוצה שכבר סיימו לרוץ, ממשיכות על דרך הנוף עד לאיסוף הרצים האחרונים וחוזרות איתם. פריסה קצרה וכיפית, קשקושים וטרמפ הביתה. אחרי מקלחת אני יוצאת למכון הכושר אבל בדרך חותכת אל החוף לקפה, פוגשת שם המון חברצים, חלקם כבר פגשתי בדרך נוף כרמל... נהנים מיום כמעט קיצי, משם אני ממשיכה עם חברץ לספורטן לאימון משקולות נחמד. תכנוני הבריכה נגוזו בשל קוצר זמן, מאחר והמערכת האלקטרונית הורכבה על האופניים ונסעתי לקבלם. מחר רכיבה ראשונה עם הילוכים אלקטרוניים. דיווחים בהמשך.
 
למעלה