שובה של המהירות
בשבת, למרות שהכרזתי על רכיבה בקצב סבבה, אחרי הריצה הקשה של יום ששי, שילבנו קטעי נג"ש עצימים כדי להרגיש שהרגליים עושות משהו. עדיין- רכיבת כיף, כמו שרכיבה ללא מטרה אמורה להיות
ביום ראשון באימון החיזוקים הרגשתי שהרגליים טחונות למדי. קשה להאשים אותן. לקראת הגשם החלפתי ימי רכיבה וריצה, ואתמול רכבתי במקום היום. שוב הכנסנו עבודת מהירות ברכיבה, עד כאבי שרירים. הקפה שאחרי תמיד טעים יותר כשיודעים שהרווחנו אותו ביושר. בצהריים חזרתי לבריכה אחרי היעדרות בת 10 ימים לפחות (לא רציתי לשחות עם פצע פתוח בכף היד, תוצאת הנפילה מששי שעבר). כאן קשה לדבר על מהירות. הירידה בקצבים מורגשת היטב ומבאסת, אבל הי, מה אכפת לי? אני לא רשומה כרגע לשום תחרות ששוחים בה!
והבוקר אימון ריצה- אינטרוולים- במקום האימון הקבוצתי של אתמול שהוקרב לטובת רכיבה.
המאמן הגיע לחוף והצטרף אלי, מה שמאד שימח אותי וגם עזר לי לרוץ מהר יותר. התוצאה- קצבים מהירים מכפי שנדרשתי, תענוג היה בכלל לראות מספרים כאלה על השעון, משהו שמזמן לא קרה. כבר שכחתי כמה חומרים טובים משתחררים באימון כזה.
הנעליים החדשות אף הן מספקות את הסחורה- נעלי HOKA דגם STINSON TARMAC- מכוערות להפליא, מושכות תשומת לב ברוב כיעורן, יקרות מהנעליים שנהגתי לקנות עד כה, אבל נוחות מאד ואפילו גורמות לי לשכוח מהדורבן, כבר משלב החימום.
הגשם התחשב בנו- פסק לפני תחילת האימון ולא שב מאז. עכשיו מצדי הוא יכול לחזור עד האימון הבא.