קצרים ליום שלישי
- פותח הנושא susieada
- פורסם בתאריך
תוכניות אדם....
הייתי אמורה להתחיל הבוקר ניסוי קליני עם תרופה חדשה. סיפור ארוך עם הפתעות, פיתולים ואכזבות...
קו תחתון... אני לא מתחילה היום... יש כמה אופציות לעתיד...
בינתיים כואב לי הגב התחתון שאפילו משפיע קשה על השחייה האהובה שלי. אחרי שבועיים + בלי תרופה נרקוטי... אצטרך לשקול חזרה אליו...
אבל, מצב רוח טוב. חברה מחו"ל איתי. כן מתאמנת כל יום באיזי.
יום נפלא לכולן!
הייתי אמורה להתחיל הבוקר ניסוי קליני עם תרופה חדשה. סיפור ארוך עם הפתעות, פיתולים ואכזבות...
קו תחתון... אני לא מתחילה היום... יש כמה אופציות לעתיד...
בינתיים כואב לי הגב התחתון שאפילו משפיע קשה על השחייה האהובה שלי. אחרי שבועיים + בלי תרופה נרקוטי... אצטרך לשקול חזרה אליו...
אבל, מצב רוח טוב. חברה מחו"ל איתי. כן מתאמנת כל יום באיזי.
יום נפלא לכולן!
גמדים קטנים
New member
תרגישי טוב
מדהים שאת מתאמנת כל יום. כמה מעט אנשים בעולם יכולים להגיד את זה.
מדהים שאת מתאמנת כל יום. כמה מעט אנשים בעולם יכולים להגיד את זה.
אמא טובה לשתיים
New member
תמיד תרגישי טוב ועם מצב רוח טוב...
מחכה לפסח...
אתמול הוצאתי את עצמי לחופשת פורים חלקית, אבל רק אחרי הדיון בבית המשפט.
בבוקר עוד הספקתי לרוץ עם הקבוצה, הפעם שני סטים של 3000 מ' בקצב דומה לזה שבו רצתי את ה-2000 מ' בשבוע שעבר.
בסט הראשון עוד שרדתי, למרות המחזור הקשה המלווה בכאבי בטן לא נעימים.
בסט השני נשברתי אחרי 1700 מ', עצרתי לשתות, המשכתי וכעבור עוד 600 מ' עברתי לקצב קל יותר. שונאת את הקצב המהיר הזה, למרות שברור לי שצריך לעשות את זה אם רוצים לשמור על מהירות כלשהי בכל המרחקים... להבדיל משבוע שעבר, הפעם יצא לי לרוץ לבד כי חבריי לקצב ועימם המאמן, פשוט שעטו קדימה. דוקא בסט השני אחד מהם נשאר איתי, אבל כשעצרתי לשתות כבר שחררתי אותו לדרכו, פשוט לא היו לי כח וחשק להמשיך. יתכן שגם הגזמתי בחימום (5 ק"מ) והגעתי קצת עייפה אל הסט המרכזי.
משם כבר טסתי למקלחת ולבית המשפט, ולאחר מכן החל החלק הנחמד יותר של היום: לקחתי את הקטנה לטייל ביער הזורע, בחלק ממסלול הריצה האהוב עלי שם. הגדולה העדיפה להשאר בבית ולהכין שיעורים... חנינו ליד מעיין אמי, טיילנו ליד המערה ולאורך הסינגל שליד נחל השופט, המשכנו דרך הסינגל והתחברנו אל השביל, טיילנו בכיף גדול, מדי פעם רצנו, לפי רצונה של הקטנה. סיימנו הקפה של 4-5 ק"מ ולמען האמת רציתי להמשיך. אבל הגברת הכריזה שהיא רעבה מאד וחייבת המבורגר... קינחנו בארוחה טעימה בדלית אל כרמל.
הבוקר רכיבת שטח ביער הזורע (שוב) וביער הקיבוצים. תחילה על מסלול סובב עמק (העליה לטייפון ברכיבה די מגעילה, להבדיל מהריצה), אחר כך על שבילים אחרים, בחלקם לא רכבנו מעולם. התחלתי בחשש גדול מפני החלקה על סלעים רטובים. הזנחת רכיבות השטח גוררת פאניקה רצינית אצלי, שחייבים לטפל בה באמצעות עוד הרבה רכיבות שטח... עלינו כמה עליות בריאות מאד, ואחריהן היו גם כמה ירידות תלולות, אחת מהן תלולה להחריד, בדיעבד לא הבנתי מה עבר לי בראש כשירדתי את הקיר הזה! לדעתי ירדתי בדופק עוד יותר גבוה מהדופק שהיה לי בעליה (מסתבר שיש יותר מדופק מקסימלי, וזה הדופק של התקף החרדה שמגיע בירידה המפחידה שאחרי העליה האימתנית). בשלב מסויים עצרתי בירידה רק כדי להסדיר את הנשימה!
בעודנו נהנים מהשבילים, התחיל לרדת גשם, שרק הלך והתחזק, והבריח אותנו אל הסיום כעבור כשעתיים, שאם לא כן, היינו ממשיכים להוריד את החלודה מהרגליים שלי...
ביום ששי הקרוב אני מתכננת להביא את אחותי לריצה ראשונה על מסלול סובב עמק. הגברת נכנעה ללחצים להצטרף לשישיה בהר לעמק, ועכשיו צריכה להתחיל לרוץ בשטח (וגם קצת בלילה). אז בשלב הראשון נערוך לה היכרות עם הטייפון
אני כבר מחכה לפסח, על כל ימי החופש הגלומים בחג הנהדר הזה...
אתמול הוצאתי את עצמי לחופשת פורים חלקית, אבל רק אחרי הדיון בבית המשפט.
בבוקר עוד הספקתי לרוץ עם הקבוצה, הפעם שני סטים של 3000 מ' בקצב דומה לזה שבו רצתי את ה-2000 מ' בשבוע שעבר.
בסט הראשון עוד שרדתי, למרות המחזור הקשה המלווה בכאבי בטן לא נעימים.
בסט השני נשברתי אחרי 1700 מ', עצרתי לשתות, המשכתי וכעבור עוד 600 מ' עברתי לקצב קל יותר. שונאת את הקצב המהיר הזה, למרות שברור לי שצריך לעשות את זה אם רוצים לשמור על מהירות כלשהי בכל המרחקים... להבדיל משבוע שעבר, הפעם יצא לי לרוץ לבד כי חבריי לקצב ועימם המאמן, פשוט שעטו קדימה. דוקא בסט השני אחד מהם נשאר איתי, אבל כשעצרתי לשתות כבר שחררתי אותו לדרכו, פשוט לא היו לי כח וחשק להמשיך. יתכן שגם הגזמתי בחימום (5 ק"מ) והגעתי קצת עייפה אל הסט המרכזי.
משם כבר טסתי למקלחת ולבית המשפט, ולאחר מכן החל החלק הנחמד יותר של היום: לקחתי את הקטנה לטייל ביער הזורע, בחלק ממסלול הריצה האהוב עלי שם. הגדולה העדיפה להשאר בבית ולהכין שיעורים... חנינו ליד מעיין אמי, טיילנו ליד המערה ולאורך הסינגל שליד נחל השופט, המשכנו דרך הסינגל והתחברנו אל השביל, טיילנו בכיף גדול, מדי פעם רצנו, לפי רצונה של הקטנה. סיימנו הקפה של 4-5 ק"מ ולמען האמת רציתי להמשיך. אבל הגברת הכריזה שהיא רעבה מאד וחייבת המבורגר... קינחנו בארוחה טעימה בדלית אל כרמל.
הבוקר רכיבת שטח ביער הזורע (שוב) וביער הקיבוצים. תחילה על מסלול סובב עמק (העליה לטייפון ברכיבה די מגעילה, להבדיל מהריצה), אחר כך על שבילים אחרים, בחלקם לא רכבנו מעולם. התחלתי בחשש גדול מפני החלקה על סלעים רטובים. הזנחת רכיבות השטח גוררת פאניקה רצינית אצלי, שחייבים לטפל בה באמצעות עוד הרבה רכיבות שטח... עלינו כמה עליות בריאות מאד, ואחריהן היו גם כמה ירידות תלולות, אחת מהן תלולה להחריד, בדיעבד לא הבנתי מה עבר לי בראש כשירדתי את הקיר הזה! לדעתי ירדתי בדופק עוד יותר גבוה מהדופק שהיה לי בעליה (מסתבר שיש יותר מדופק מקסימלי, וזה הדופק של התקף החרדה שמגיע בירידה המפחידה שאחרי העליה האימתנית). בשלב מסויים עצרתי בירידה רק כדי להסדיר את הנשימה!
בעודנו נהנים מהשבילים, התחיל לרדת גשם, שרק הלך והתחזק, והבריח אותנו אל הסיום כעבור כשעתיים, שאם לא כן, היינו ממשיכים להוריד את החלודה מהרגליים שלי...
ביום ששי הקרוב אני מתכננת להביא את אחותי לריצה ראשונה על מסלול סובב עמק. הגברת נכנעה ללחצים להצטרף לשישיה בהר לעמק, ועכשיו צריכה להתחיל לרוץ בשטח (וגם קצת בלילה). אז בשלב הראשון נערוך לה היכרות עם הטייפון
אני כבר מחכה לפסח, על כל ימי החופש הגלומים בחג הנהדר הזה...
אמא טובה לשתיים
New member
אני קוראת וחושבת לעצמי יש סיכוי שגם אני אהיה בכושר כזה?
מפרגנת ומאחלת לך הצלחה...
מפרגנת ומאחלת לך הצלחה...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.