למצוא את האיזון שבטירוף
כן, החיים שלי מוטרפים לחלוטין עכשיו. טירוף טוב, התלהבות של יצירה, של התחלה, של הישגים.
ועדין, השבוע מצאתי את עצמי מתחילה את יום העבודה בשמונה-תשע בבוקר ומסיימת בחצות
ועם כל זה אני גאה לספר שאני מתחילה גם למצוא את האיזון שבטירוף.
אתמול למשל, אמנם סיימתי את יום העבודה שלי בחצות - אבל גם הספקתי בבוקר לאמן שעה (וגם לרוץ קצת בעצמי בעליות, תוך כדי שאני מלווה כל פעם מתאמן אחר), לרכוב בעצמי על האופניים ולהעלות קצת דופק, להרגיש את הקצב חוזר לרגליים, ולקנח ברבע שעה ריצת החלפה.
משם כמובן היישר למשרד, ליום עבודה רצוף מתשע עד חצות
והבוקר, שוב הספקתי לעבור בפארק בדרך לעבודה, לעשות הפעם אימון עליות כהלכתו משלי, ומשם להמשיך למשרד.
עכשיו אני בהפוגה קלה שבין ישיבות, מחכה לאמריקאים שיתחילו את היום ובינתיים קפצתי להגיד שלום.
ויש אפילו מטרה באופק. מטרה שכתובה בעפרון חלש מאוד. אבל כמו כל מטרה, היא מאפשרת לי למצוא את האנרגיות להשחיל אימון בבוקר לפני יום עבודה מטורף. אימון שכל כך חשוב עבורי בשביל למצוא את האיזון שלי, בשביל למצוא את האיזון שבתוך כל הטירוף הזה.