לרוץ בתוך מרק...
לקום בבוקר ולפתוח בהכנות לריצה, רק כדי לגלות שלחמאס יש תכניות אחרות עבורנו, ומיד התחלתי לרוץ ולהעיר את כל בני הבית, לתפוס את החתול (שדווקא בבוקר התחשק לו לשחק בתופסת
) ולרוץ לממד.
חושבת בדרך על עירית ומשפחתה, ועל כל שאר הדרומיות והדרומיים שחיים את המציאות הזו כל היום ומקווה שזה יגמר כבר ותהיה חזרה אמיתית לשגרה לכולם.
 
ואז יוצאת לריצה. ריצה בתוך מרק...
כן, כך ההרגשה לחזור לרוץ בארץ, אחרי הקרירות הנעימה שהיתה לנו בחו"ל (בפאריז יצאתי לרוץ בשמונה מעלות את הריצה הארוכה שלי
). לרוץ בתוך מרק מהביל, והקיבוע של היד הופך את החוויה המפוקפקת לנעימה עוד פחות...
 
אבל יש לי מטרה, עוד פחות מחודש לאולטרה מרתון, ואני עוד לא מוכנה לוותר.
לפחות עד שאסיים את הבירור הרפואי ואוכל לקבל החלטה מושכלת, אם לעשות את האולטרה או לא - אני ממשיכה להתאמן כמה שרק אפשר לפי התכנית.
 
בינתיים אני מנסה להשיג אולטרסאונד לכתף, בדחיפות, מכיוון שבעוד שבוע אני שוב על המטוס, בדרך לקליפורניה לנסיעת עבודה. לא ממש מצליחה, אבל יש לי עוד כמה טלפונים לעשות היום, וביקור אצל הרופא לקבל את ההפניה, אז אולי יהיה משהו.
 
יום נפלא ושקט לכולן